לָצוֹן

ש"ז, —  דברי צחוק והתול, Spott; moquerie; mocking: לכן שמעו דבר יי' אנשי לָצוֹן משלי העם הזה אשר בירושלם כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה (ישע' כח יד-יה). עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לָצוֹן חמדו להם (משלי א כב). אנשי לָצוֹן יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף (שם כט ח).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים