לִקְלֵק

* 1, פ"ע, — לִקְלֵק הכלב, כמו לָקַק: חמור שאכל כרשינין פרה שאכלה שעורים וכו' כלב שליקלק את השמן (תוספתא ב"ק א ח).  מים שליקלק בהן הכלב (ירוש' שבת ח יא ג).



1 בערב' לקלק لقلق, למשל החסידה במקורה וכדומ'.