לְקִיָּיה

°, ש"נ, — שה"פ מן לקה: וראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל (עתיד ללקות במים) וכו' כל זמן שהיה (משה) ביאור אין לקות גדולה מזו ובטלה סימן של לקייה (רש"י סוט' יב.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים