1, א) ש"ז, בכנ' מְאֹדֶךָ, מְאֹדוֹ, — כח ועֹצם, ובהשאלה, הון ונכסים וכדומ'  Kraft, Macht, Vermögen; force, pouvoir; strength, might: ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מְאֹדֶךָ2 דבר' ו ה.  וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יי' בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מְאֹדוֹ ככל תורת משה מ"ב כג כה. — ואמר בן סירא: בכל מאודך אהוב עושך ואת משרתיו לא תעזב ב"ס גני' ז ל.  ובסהמ"א: ראוי לשום כל מאדו להשתדל בהשלמת ההצעות ולקבץ ההקדמות אשר יטהר השגת השכל מטומאתו ר"י חריזי, מו"נ א ה.  ואנקלוס הגר ע"ה היה שלם מאד בלשון הקדש ובלשון ארמית והיה כל מאדו להרחיק הגוף מהבורא יתעלה בכל ספור אשר ספר בתורה שהיא מביאה לידי גשמות שם כו.  מי שישים מאודו לקיים חדוש העולם או ביטול קדמותו שם עג. — ואמר המליץ: ויהי כשמוע הזקן מתק דבריו, וישוב דעתו ותקון מאמריו, שמח מאד, בכל נפש ומאד ראב"ח הלוי, בן המלך והנזיר יח.  ויתהפך הזמן על האיש ההוא ויקר מקרהו כי ירד ממאודו וידל כבודו שם יא. — מלת תה"פ, להורות ההפלגה בכמות או באיכות, sehr; très; very, ותבוא אחרי שמות תאר ופעלים: וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מְאֹד בראש' א לא.  ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מְאֹד שם יב יד.  ואנשי סדם רעים וחטאים ליי' מְאֹד שם יג יג.  והנער טבת מראה מְאֹד שם כד יו.  והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מְאֹד ודקות בשר שם מא יט.  ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מְאֹד שם לא.  ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מְאֹד שם נ ט.  ויספדו שם מספד גדול וכבד מְאֹד שם י.  הנה יד יי' הויה במקנך אשר בשדה וכו' דבר כבד מְאֹד שמות ט ג.  הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מְאֹד אשר לא היה כמהו במצרים שם יח.   ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מְאֹד לפניו לא היה ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן שם י יד.  ויהפך יי' רוח ים חזק מְאֹד וישא את הארבה שם יט.  גם האיש משה גדול מְאֹד בארץ מצרים שם יא ג.  וצאן ובקר מקנה כבד מְאֹד שם יב לח.  ויהי קלות וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מְאֹד שם יט יו.  ואף יי' חרה בעם ויך יי' בעם מכה רבה מְאֹד במד' יא לג.  והאיש משה ענו מְאֹד מכל האדם אשר על פני האדמה שם יב ג.  אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מְאֹד שם יג כח.  ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מְאֹד שם לב א.  כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מְאֹד דבר' כ יה.  האיש הרך בך והענג מְאֹד תרע עינו באחיו שם כח נד.  כי קרוב אליך הדבר מְאֹד שם ל יד.  מארץ רחוקה מְאֹד באו עבדיך לשם יי' אלהיך יהוש' ט ט.  להכתם מכה גדולה מְאֹד עד תמם שם י כ.  וסוס ורכב רב מְאֹד שם יא ד.  ועגלון איש בריא מְאֹד שפט' ג יז.  ויכם מערוער ועד באך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מְאֹד שם יא לג.  איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מְאֹד שם יג ו.  ראינו את הארץ והנה טובה מְאֹד שם יח ט.  ותהי חטאת הנערים גדולה מְאֹד את פני יי' ש"א ב יז.  וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מְאֹד שם ד י.  ותהי יד יי' בעיר מהומה גדולה מְאֹד שם ה ט.  ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מְֹאד  שם כה ב.  ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מְאֹד ש"ב יא ב.ויונדב איש חכם מְאֹד שם יג ג.  וישנאה אמנון שנאה גדולה מְאֹד שם טו.  וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מְאֹד שם לו.  ויצבו עליו גל אבנים גדול מְאֹד שם יח יז.  וברזלי זקן מְאֹד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מְאֹד שם יט לג   וגם הוא טוב תאר מְאֹד מ"א א ו.  והמלך זקן מְאֹד ואבישג השונמית משרת את המלך שם טו.  ותבא ירושלמה בחיל כבד מְאֹד שם י ב.  ויהי חליו חזק מְאֹד עד אשר לא נותרה בו נשמה שם יז יז.  שמענו גאון מואב גא מְאֹד ישע' יו ו.  כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מְאֹד ירמ' יד יז.  הדוד אחד תאנים טבות מְאֹד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מְאֹד אשר לא תאכלנה מרע  שם כד ב.  ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מְאֹד על פני הבקע והנה יבשות מְאֹד יחזק' לז א-ב.  הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מְאֹד שם מ ב.  והנה אל שפת הנחל עץ רב מְאֹד מזה ומזה שם מז ז.  והיה הדגה רבה מְאֹד שם ט.  ויי' נתן קולו לפני חילו כי רב מְאֹד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום י' ונורא מְאֹד ומי יכילנו יוא' ב יא.  הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מְאֹד עובד' א ב.  ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מְאֹד זכר' יד ד.  לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מְאֹד תהל' קיט צו.  גדול יי' ומהלל מְאֹד ולגדלתו אין חקר שם קמה ג.  ותהי שמחה גדולה מְאֹד נחמ' ח יז.  ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן וכו' וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מְאֹד איוב א ג.  וכל ישראל עמו קהל גדול מְאֹד דהי"ב ז ח.  כי נתן לו אלהים רכוש רב מְאֹד שם לב כט. — ואחרי פעלים:  וישע יי' אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מְאֹד ויפלו פניו בראש' ד ד-ה.  ויגברו המים וירבו מְאֹד על הארץ שם ז יח.  זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כָבדה מְאֹד שם יח כ.  ויפצר בם מְאֹד ויסרו אליו שם יט ג.  ויפצרו באיש בלוט מְאֹד ויגשו לשבר הדלת שם ט.  וייראו האנשים מְאֹד שם כ ח.  וירע הדבר מְאֹד בעיני אברהם על אודת בנו שם כא יא.  ויי' ברך את אדני מְאֹד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכו' שם כד לה.  ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מְאֹד שם כו יג.  ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מְאֹד שם יו.  ויירא יעקב מְאֹד ויצר לו שם לב ח.  ויתעצבו האנשים ויחר להם מְאֹד כי נבלה עשה (שכם) בישראל לשכב את בת יעקב שם לד ז.הרבו עלי מְאֹד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו עלי שם יב.  וישב ישראל בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מְאֹד שם מז כז.  וירב העם ויעצמו מְאֹד שמות א כ.  וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מְאֹד שם יד י.  והר סיני עשן כלו וכו' ויחרד כל ההר מְאֹד ויהי קול השפר הולך וחזק מְאֹד משה ידבר והאלהים יעננו בקול שם יט יח-יט.  וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יי' מְאֹד ובעיני משה רע במד' יא י.  וידבר משה את הדברים האלה  אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מְאֹד שם יד לט.  ויחר למשה מְאֹד ויאמר אל יי' אל תפן אל מנחתם שם יו יה.  כי כבד אכבדך מְאֹד וכל אשר תאמר אלי אעשה שם כב יז.  רק השמר לך ושמר נפשך מְאֹד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך דבר' ד ט.  ונשמרתם מְאֹד לנפשתיכם שם יה.  ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מְאֹד כאשר דבר יי' אלהי אבתיך לך שם ו ג.  ובאהרן התאנף יי' מְאֹד להשמידו שם ט כ.  השמר בנגע הצרעת לשמר מְאֹד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים שם כד ח.רק חזק ואמץ מְאֹד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי יהוש' א ז.  ונירא מְאֹד לנפשתינו מפניכם שם ט כד.  רק שמרו מְאֹד לעשות את המצוה וכו' שם כב ה.  וחזקתם מְאֹד לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה שם כג ו.  וידל ישראל מְאֹד מפני מדין שפט' ו ו.  ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה וכו' ותצר לישראל מְאֹד שם י ט.  ויצמא מְאֹד ויקרא אל יי' שם טו יח.  הם עם יבוס והיום רד מְאֹד שם יט יא.  כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מְאֹד יד האלהים שם ש"א ה יא.  ויקרא שמואל אל יי' ויתן יי' קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מְאֹד את יי' ואת שמואל שם יב יח.  ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מְאֹד שם יד לא.  ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מְאֹד ויהי לו נשא כלים שם טז כא.  וירא שאול אשר הוא משכיל מְאֹד ויגר מפניו שם יח טו.  וייקר שמו מְאֹד שם ל.  ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מְאֹד שם יט א.  ותרא כי נבהל מְאֹד ותאמר אליו שם כח כא.  ותצר לדוד מְאֹד כי אמרו העם לסקלו שם ל ו.  ויחל מְאֹד מהמורים שם לא ג.  צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מְאֹד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים ש"ב א כו.  כי היו האנשים נכלמים מְאֹד שם י ה.  ויאמר דוד אל יי' חטאתי מְאֹד אשר עשיתי ועתה יי' העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מְאֹד שם כד י.  ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מְאֹד מ"א ב יב.  ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מְאֹד שם  ה כא.  וימצא הדד חן בעיני פרעה מְאֹד שם יא יט. ויתעב מְאֹד ללכת אחרי הגלולים שם כא כו.  ויתאנף יי' מְאֹד בישראל מ"ב יז יח.  כי מר לי מְאֹד מכם כי יצאה בי יד יי' רות א יג.  קראן לי מרא כי המר שדי לי מְאֹד שם כ.  ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מְאֹד ישע' לא א.  על זקן הכבדת עלך מְאֹד שם מז ו.  כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מְאֹד ירמ' ב י.  שמו שמים על זאת ושערו חרבו מְאֹד נאם יי' שם יב.  בשנו מְאֹד כי עזבנו ארץ שם ט יח.  בשו מְאֹד כי לא השכילו שם כ יא.  קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מְאֹד שם מח יו.  בושה אמכם מְאֹד חפרה יולדתכם שם נ יב.  ואת שבתתי חללו מְאֹד יחזק' כ יג.  ותמלאי ותכבדי מְאֹד בלב ימים שם כז כה.  חזק מתנים אמץ כח מְאֹד נחו' ב ב.  וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מְאֹד זכר' ט ב.  תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מְאֹד שם ה.  גילי מְאֹד בת ציון הריעי בת ירושלם שם ט.  יבשו ויבהלו מְאֹד כל איבי תהל' ו יא.  כי לאלהים מגני ארץ מְאֹד נעלה שם מז י.  ויאכלו וישבעו מְאֹד ותאותם יבא להם שם עח כט.  שמע אלהים ויתעבר וימאס מְֹאד בישראל שם נט.  מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מְאֹד תהל' עט ח.  עדתיך נאמנו מְאֹד לביתך נאוה קדש שם צג ה.  יי' אלהי גדלת מְאֹד הוד והדר לבשת שם קד א.  ויפר את עמו מְאֹד ויעצמהו מצריו שם קה כד.  ויברכם וירבו מְאֹד ובהמתם לא ימעיט שם קז לח.  אשרי איש ירא את יי' במצותיו חפץ מְאֹד שם קיב א.  אתה צויתה פקדיך לשמר מְאֹד שם קיט ד.  שמרה נפשי עדתיך ואהבם מְאֹד שם קסז.  נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מְאֹד שם קלט יד.  ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מְאֹד איוב ב יג.  והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מְאֹד שם ח ז.  ויראו כל הגוים אשר על סביבתינו ויפלו מְאֹד בעיניהם נחמ' ו יו.  וכהצר לו חלה את פני יי' אלהיו ויכנע מְאֹד מלפני אלהי אבתיו דהי"ב לג יב.  ואחרי כן בנה חומה חיצונה וכו' ויגביהה מְאֹד שם יד.  ויקצף המלך מְאֹד וחמתו בערה בו אסת' א יב.  ותתחלחל המלכה מְאֹד שם ד ד. — ולפני הפעל: מה גדלו מעשיך יי' מְאֹד עמקו מחשבותיך תהל' צב ו.  כי אתה יי' עליון על כל הארץ מְאֹד נעלית על כל אלהים שם צו ט. —ועם תה"פ:  לבד מערי הפרזי הרבה מְאֹד דבר' ג ה.  ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מְאֹד באדם העיר יהוש' ג טז.  אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מְאֹד לרשתה שם יג א.  הנה הסכלתי ואשגה הרבה מְאֹד ש"א כו כא.  ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מְאֹד ש"ב ח ח.  ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מְאֹד ורחב לב כחול אשר על שפת הים מ"א ה ט.  וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מְאֹד ירמ' מ יב.  ואירא הרבה מְאֹד נחמ' ב ב.  ויהי לחזקיהו עשר וכבוד הרבה מְאֹד דהי"ב לב כז. — ועם עַד, עַד-מְאֹד: ויחרד יצחק חרדה גדלה עד-מְאֹד וכו' ויצעק צעקה גדלה ומרה עד-מְאֹד בראש' כז לג-לד.  וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מְאֹד ש"א יא יה.  ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד-מְאֹד שם כה לו.  ותהי המלחמה קשה עד-מְאֹד ביום ההוא ש"ב ב יז.  והנערה יפה עד-מְאֹד מ"א א ד.  כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד-מְאֹד איכה ה כב.  אל תקצף יי' עד-מְאֹד ואל לעד תזכר עון ישע' סד ח.  העל אלה תתאפק יי' תחשה ותעננו עד-מְאֹד שם יא.  נעויתי שחתי עד-מְאֹד כל היום קדר הלכתי תהל' לח ז.  נפוגתי ונדכיתי עד-מְאּד שאגתי מנהמת לבי שם ט.  את חקיך אשמר אל תעזבני עד-מְאֹד שם קיט ח.  זדים הליצני עד-מְאֹד מתורתך לא נטיתי שם נא.  נעניתי עד-מְאֹד יי' חייני כדברך שם קז.  וצפיר העזים הגדיל עד-מְאֹד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה דני' ח ה.  ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד-מְאֹד ולא יעמד שם יא כה.  ויקברהו בקברתיו וכו' וישרפו לו שרפה גדולה עד-לִמְאֹד דהי"ב יו יד. — וכפול, מְאֹד מְאֹד: והמים גברו מְאֹד מְאֹד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים בראש' ז יט.  ויפרץ האיש מְאֹד מְאֹד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים שם ל מג.  הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מְאֹד מְאֹד במד' יד ז.  וינח שלמה את כל הכלים מרב מְאֹד מְאֹד לא נחקר משקל הנחשת מ"א ז מז.  ויראו (שרי יזרעאל מפני יהוא) מְאֹד מְאֹד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו בפניו ואיך נעמד אנחנו מ"ב י ד.  ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מְאֹד מְאֹד יחזק' לז י. — ובמשנה: רבי לויטס איש יבנה אומר מאוד מאוד הוי שפל רוח בפני כל אדם אבות ד ד. — בִּמְאֹד מְאֹד: ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך בִּמְאֹד מְאֹד בראש' יז ב.  והפרתי אתך בִּמְאֹד מְאֹד ונתתיך לגוים ומלכם ממך יצאו שם ו.  הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו בִּמְאֹד מְאֹד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול שם כ.  ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו בִּמְאֹד מְאֹד ותמלא הארץ אתם שמות א ז.  עון בית ישראל ויהודה גדול בִּמְאֹד מְאֹד ותמלא הארץ דמים יחזק' ט ט.  ותעדי זהב וכסף וכו' ותיפי בִּמְאֹד מְאֹד ותצלחי למלוכה שם יו יג. — וישמש גם עם פעלי תנועה וכדומ': ושלשת תרד מְאֹד ובאת אל במקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל אבן האזל ש"א כ יט.  נסו נדו מְאֹד העמיקו לשבת ישבי חצור ירמ' מט ל. — ועם פעל עשה וכדומ'; לכן כה אמר יי' שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מְאֹד בתולת ישראל ירמ' יח יג. — ועם מקור הַלֵּל וכדומ': וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מְאֹד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום ש"ב יד כה. — ועם הפסק בין הפעל או התאר ובין המלה מְאֹד: ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מְאֹד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם שפט' יב ב.  אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מְאֹד ישע' נו יב. — ועוד דרכי שמוש עם שמות ופעלים: ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מְאֹד יהוש' ט יג.  ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מְאֹד ישע' מז ט.  מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מְאֹד ופחד למידעי תהל' לא יב.  אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מְאֹד שם מו ב.  האמנתי כי אדבר אני עניתי מְאֹד שם קיו י.  צוית צדק עדתיך ואמונה מְאֹד שם קיט קלח. — ואחרי שלילה: ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מְאֹד דבר' יז יו.  אל תרחיקו מן העיר מְאֹד והייתם כלכם נכנים יהוש' ח ד.  ואל תצל מפי דבר אמת עד מְאֹד כי למשפטך יחלתי תהל' קיט מג. —  והשתמשו במלה זו בסהמ"א גם במשמ' תדיר: וזה נמצא מאד בדברי הנביאים ז"ל מו"נ ג ז.  כמו שהוכחתי מאד תגמ' הנפש ג. — ומ"ר °מְאֹדוֹת: אלהי תן בסודות בגלוי העתידות לילדים וילדות, וחכמת החידות בספר המדות ורבוי המאודות, ואקריב לו תודות חלב צאן העקדות טלואות ונקודות ראב"ע, ועל כל האודות.