ש"ז, מ"ר *מְאֹרוֹת, °מְאוֹרִים, סמי' מְאוֹרֵי, — א) עצם האור, Licht; lumière; light : ויקחו אליך שמן זית זך כתית לַמָּאוֹר להעלאת נר תמיד (שמות כז כ).  ואת מנרת הַמָּאוֹר ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן הַמָּאוֹר (שם לה יד). — ובתו"מ: ב"ש אומרים שברא מאור האש וב"ה אומרים בורא מאורי האש (ברכ' ח א).  כל שלא ראה מאורות  מימיו אינו פורס על שמע (מגי' ד ו).  הנכנס לביתו במוצאי שבת מברך על היין ועל המאור ועל הבשמים (תוספתא ברכ' ו-ה ז).  אמרו להם ב"ה לב"ש הרבה מאורות יש באור (גמ' שם נב:). — ב) גוף מאיר, כמו השמש, הירח, הכוכבים, וכדומ', Lichtkörper; corps lumineux; lightening corps:  ויאמר אלהים יהי מְאֹרֹת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה וכו' והיו לִמְאֹרוֹת ברקיע השמים להאיר על הארץ וכו' ויעש אלהים את שני הַמְּאֹרֹת הגדלים את הַמָּאוֹר הגדל לממשלת היום ואת הַמָּאוֹר הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים (בראש' א יד-יו).  כל מְאוֹרֵי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך (יחזק' לב ח).  לך יום אף לך לילה אתה הכינות מָאוֹר ושמש (תהל' עד יו). — ובתו"מ: מפני ארבעה דברים המאורות לוקין (תוספתא סוכ' ב ה).  הן הן מאורות שנבראו ביום א' ולא נתלו עד יום ד' (חגי' יב.).  כל זמן שמאורות לוקין סימן רע לשונאיהם של ישראל (סוכ' כט.).  אעפ"י שנתקללו המאורות מערב שבת לא לקו עד מוצאי שבת (מד"ר בראש' יבר"י הלוי, מאור' לש"ע, ימין עזך). — ואמר המשורר: והן המאורים בך סובבים ועומדים בפיך ובדברך, דברך יחכו גדודי זבול ואור המאורים באוצרך (ר"י הלוי, מאור' לש"ע, ימין עזך). — ג) בהשאלה, מְאוֹר עינים: מְאוֹר עינים ישמח לב (משלי יה ל). — ובתו"מ: כהן הסומא באחד מעיניו או שכהה מאור עיניו (נגע' ב ג).  כל הנוטל ממון ומטה את הדין אינו יוצא מן העולם עד שיחסר מאור עיניו (מכי' משפט' כ).  זו מאור עיניו של אדם שהולך אחר הבכי (שבת קנא:).  שהדבש וכל מיני מתיקה מאירין מאור עיניו של אדם (יומ' פג:).  פסיעה גסה נוטלת אחד מחמש מאות ממאור עיניו של אדם (תענ' י:).  ואין אומרין שמא מאור עיניהם של ראשונים רב ורואין מרחוק יתר מכל אדם (רמב"ם, עדות יט א). — ובהשאלה: כנוי להשכל והדעת: מיום שנגנז ספר יוחסין תשש כוחן של חכמים וכהה מאור עיניהם (פסח' סב:). — * מָאוֹר עֵינַיִם, כנוי במשמ' נגודית לעִוֵּר: (יש ת"ח אחד כאן) ומאור עינים הוא (חגי' ה:). — ומצוי בסהמ"א: מאור עינים מותר לירד לפני התיבה ולפרס על שמע (תשו' הגא', שערי תשו' רמה).  שהוא היה מאור עינים ואינו מכיר בדבר (רש"י יומ' נג:). — ומ"ר °מאורי עינים: רב יוסף ורב ששת מאורי עינים היו ( רש"י פסח' קטז:). — מְאוֹר הַפָּנִים, האור הנאצל מהפנים: שת עונותינו לנגדך עלמנו לִמְאוֹר פניך (תהל' צ ח). — ובמשמ' סבר פנים, רצון, הפך מזעף, ואמר המשורר: בהפילך מאור פנים במשאל אזי תקל ותרד מגדולה (ר"ש הנגיד, בן משלי ב נב). — * ובהשאלה לדבר רוחני, מאור תורה וכדומ': שאילו אותי עזבו ותורתי שמרו המאור1 שבה היה מקרבן אצלי (ירוש' חגי' א עו ג).  עפעפיך יישירו נגדך עיניך יאירו במאור תורה ופניך יזהירו כזהר הרקיע (ברכ' יז.). — ד) * מקום שדרך בו יכנס האור, כעין ארֻבה קטנה בגג וכדומה2, Lichtlech; jour'; light-hole  : העושה מאור בתחלה שיעורו מלא מקדח גדול של לשכה שירי המאור רום אצבעיים על רוחב הגודל (אהל' יג א).  פוקקין את המאור (שבת כד ה).  ומאור שלא נעשה בידי אדם (כלים יז יב).  מאור שהתחיל לסתמו ולא הספיק לגומרו מפני שלא היה לו טיט (רמב"ם, טומא' מת יד ג).