*, ש"ז, —  שה"פ מן מָאַס: במוקצה מחמת מיאוס (שבת קנז.). —  ומצוי בסהמ"א: נכנס איש כבד לבקר חולה ויאמר אליו תכירני אמר החולה ומי לא יכיר מאוסך וכבדותך (ספ' שעשוע' לר זבדא 23).