ב. מָגוֹר

 1, ש"ז, — מורא ופחד, Schrecken; épouvante; dread: לא פשחור קרא יי' שמך כי אם מָגוֹר מסביב כי כה אמר יי' הנני נתנך לְמָגוֹר לך ולכל אהביך (ירמ' כ ג=ד).  מדוע ראיתי המה חתים נסוגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מָגוֹר מסביב נאם יי' (שם מו ה).  כי שמעתי דבת רבים מָגוֹר מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו (תהל' לא יד). — ואמר המליץ: אם האופן לך התנכר וזמן בוגד לך התאכזר, השקט ובטח כי המגור הוא לא ידחה מה שנגזר (רש"ט פלקיירא, צרי היגון 13). 



1 מן ג. גור.

חיפוש במילון: