מִגְמֵג
* 1, פ"י, — מִגְמֵג התרוד את התבשיל בקדרה, הגיסו וערבבו, mischen; mélanger; to mix: תרווד של מתכת וכו' ושל עץ ושל עצם ושל זכוכית מקבל כל שהוא טמא שאין מקבל כל שהוא אלא ממגמג2 ושופך ר"ע מטמא (תוספתא כלי' ב"ב ז ח).
— נִתפ', *נִתְמַגְמֵג, — נתבלבל: אילולא שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע היה העולם מתמגמג וחוזר לתהו ובהו (מד"ר שה"ש, לסוסתי).
1 בערב' מע'מע' مغمغ ערבב: אלמע'מע' אלאח'תלאט, ובעברי': מע'מע' הוא הערבוב.
2 כך בנוסח', ובכ"י אר"פ הוצא' צוק"מ ממגמוג.