מְגַמָּה

 1, ש"נ, — המקום והצד שאליו מתכוֵן אדם, Richtung; direction: כלה לחמס יבוא מְגַמּת2 פניהם קדימה חבק' א ט. והשתמשו במלה זו הרבה בסהמ"א עם המלה פנים ובלעדה בענין המקום הגשמי: גלים במערב בכוש במצרים, מגמת פניהם ירושלם ר"י הלוי, היכל ה'.  אם כן אתה מקצר בחובת תורתך שאין אתה משים מגמתך המקום הזה ותשימנו בית חייך ומותך כוזרי ב כג.  עד שיגיע למקום שהוא סוף מגמתו וכן בחזרה רמב"ם, מעשר' ד יא.  וסוקרט אמר בתחנוניו אינך רחוק ממני להרים קולי אליך ולא קרוב ממני להסתפק בלחשי והגיון לבי לפניך ולא מכוון לצד מכל צדי בשום מגמתי נכחך רמב"ע, ערוג' הבשם, ציון ב .  ורכבנו על סוסינו, ויצאנו ממכונינו, ושמנו אל המדבר מגמת פנינו ר"י חריזי, תחכמ' י.  מארץ גלעד ביאתי, ולארץ עילם מגמתי שם מו.  על כן עבדיך ידיהם קצרו לבנות לך נוה כפי גדלך, אולם בכחם כוננו מקדש מעט לשום מגמתם להיכלך שם נ.  ומעת שם אדוננו מגמתו למצרים הוכו כלם ברבים ויפול המחנה ר"י בר תנחום לר"ד נכד הרמב"ם.  שיעזב מקום שהיתה מגמתו אליו ר"מ ברדשי, חות"כ, עבר.  המדינה אשר על שפת הים השנית אשר אליה מגמת האניה עם אנשיה ר' קלוני', אבן בחן פ.  שאחוריהם אל בית המלך ומגמתם אל דרך אחרת וכל עוד אשר ילכו וחושבים להתקרב יתרחקו ר"א מודינא, ארי נוהם כח. — ובהשאלה, במשמ' התשוקה לדבר מהדברים: תשלומי בהמה ומכה אדם יומת, למה הזכירו פעמים זה לזה לעמת, בשני מכה בהמה ומכה אדם מגמת, ובראשון הוסיף נשמת, רוח האדם העולה קטע כ"י תלמיד חוי, JQR 1901, 363.  קנוא קנאתי לקדושת עדתי, ובאפי עלתה חמתי, על הצולעה היושבת המתרפקת לעמתי, ומלין תפציר על חכמי אומתי, לאמר אפס משיב ועומד למגמתי שם 364.  ואת שטית תחת צורך, ופרקת עולו מעל צוארך, וכו' ותבעטי בחכמתך, ותשימי הרע מגמתך אזהר' לרשב"ג, שובי נפשי.  לקראת מקור חיי אתן מגמתי, טרם ישיבוני ימים לאדמתי ר"י הלוי, לקראת מקור.  והאופנים ינשאו לעומתם, ולהשתחוות לשכינתך מגמתם הוא, שחר' יוה"כ, הממשלה השנית.  כי הוא ידע לבבי ומגמתי לפניו תבא ראב"ע, אגר' חי בן מקיץ.  ואשים מגמתי לכתוב בקיצור אריכות עניניו ברכ' הנקדן, תרג' או"ד מז.  אך מה שלא זכרו מן הפעלים השלמים ומלות הטעמים והשמות אשר אינם נגזרים מן הפעלים אבא עד תכליתם ואגיע עד קץ מגמתי בם כפי הכח והיכלת הקדמ' הרקמה.  וכנפי נשרים ובני עפרים וקלים מנשרים המה צירי מגמתי יובילון מנחתי למטה עוז הפורח רמב"ם, אגר' לר"י בן עקנין .  וזו היא מרֵעוּת הרב והתלמידים מגמת הרב לטעת בלבם מדרכי החכמה מה שקנה ומגמת התלמידים ללמוד כל מה שלמד הרב מהחכמות ספ' מוסר לר"י בן עקנין א ו .  שהרופא מגמתו וכונתו ברפואות לגוף וכו' שאין מגמתו אלא לחזק חלקי הגוף להעמידם על בוריים שם ב ה.  ובהתעסקו בסחורה להיות לו כסף וזהב תהיה מגמתו להוציא יציאות אל הנאת גופו שם יו.  אבל לא ישים מגמתו בתחלה אלא בהנאה שם.  הנפש המשגת המדעות בינה ובין נפש התאווה מחלוקת ומלחמה וכל אחת מהן מגמתה שונה ממגמת חברתה שם ד א.  ודע כי העלה מתחלקת  לארבעה חלקים א' עקר הדבר ושרשו ב' הצורה ג' הפועל ד' המגמה וכו' המגמה שבשבילה נברא הנוצר כמות בריאת האדם לעשות רצון קונו שם ה ט.  קח לך לדת הנמוסים השכליים אשר חברו הפלוסופים ושים מגמתך וכונתך זך נפשך ר"י א"ת, כוזרי א א.  וכל אחד מהם זכה נפשו וכונתו לאלהים ונבדל ונפרש וצם ומתפלל והולך ומגמתו להרוג את חברו שם ב.  ואין בדת הפילוסופים  הריגת אחד מאלו מפני שמגמתם השכל שם ג.  מי שרוצה ללכת אל בית המלך ומגמתו אליו ומבקש לבקר בהיכלו ולעמוד לפניו הוא, מו"נ ג נא.  וגערתי בדודים, והרחקתי נדודים, ושמתי מגמתי לשוטט אפסי עולם, עד באתי גבול שנער ועילם ר"י חריזי, תחכמ' ג.  נאם הימן האזרחי שמתי מגמתי, בעת צאתי מאדמתי, לראות פליאות העולם, וכל סוד ממני בל יתעלם שם לא.  ויהי באשר כבודי ננער, נכספתי לראות ארץ שנער, ושמתי מגמתי ללכת אליה, ושאפתי ריח אהליה שם לה.   שתהיה  מגמתו לאהוב הלמוד וידיעת האמת המעל' לרש"ט פלקיירא א.  שהתכלית אשר אליו מגמת השלם והוא הדבקות באל לא יספיקהו בהמצאתו שלמות העיון האנושי לבד ידע' הפניני, באור תהל' לא.  משל לאנשים הרעים אשר כל מגמתם להזיק לזולתם רלב"ג איוב ד י.  ובקשתם לגדור בה גדר כדי שישים האדם מגמתו על התורה התמימה אבא מארי, מנח' קנא' צג.  ושם (שלמה) מגמתו ראשנה בהבאת הארון רי"א, מ"א ח.  כאשר כל שרי הרכב לא תהיה מגמתם בדבר אחר כי אם לבקשו (את אחאב) ולהרגו שם כב.  והבאים אחריו כלם שמו מגמתם והשתדלותם להתבונן ולחקור בו (בספר המשנה) וכו' הוא, הקד' נחלת אבות.  כשיש תקוה מהחולה אז תהיה כל מגמתו (של הרופא) להלחם נגד החום הנכרי ראש' דעת לר"מ אלבילה א ח.  וכל מגמתו ראוי שיהיה לשבר העומד לעומתו צרור המור, נשא.  שהמעיינים יחלקו לג' מינים יש מהם בעלי עיון ומעשה ויש מהם בעלי מעשה לבד ויש מהם בעלי עיון לבד שכל מגמתם השכל נוה שלום ב ט.  שהזהירנו בוראנו לשום לשביל האמונה מגמתינו מ' אלדבי, הקד' ש"א.  אמנם אם לא ישים מגמתו להנהגת בריאות גופו אזי יביא עליו נזק גדול שם, נתיב ה.  שראוי לו לאדם שישים כל מחשבתו וכל מגמתו אחר אהבת הש"י החנוך, ואתחנן, מצוה תיח.  ומלך העובר על זה ושם מגמתו למלא אוצרות ממון להשלים חפצו לבד לא שתהא כוונתו לתועלת העם ושמירתם עובר על לאו זה שם שופטים, תקב.  ושמתי מגמת פני לגלות בראש גולים ולשקוד על דלתות האצילים עמנ', מחבר' א.  שם מגמת פניו לנחמני מכאבי שם ח.  כי תורת ה' והסניגור הנעשה ע"י עסקך בה כל מגמתם להטיב לך ר"מ אלשיך, משלי ה יט.  ויתנו מגמתם להשמיד כל יודעי ספר, ולהכחיד כל אמרי שפר מנח' יהודה שונא הנשים, בספ' טעם זקנ' ב..  אפרש דברי למלאות אחריו ולגלות כוונתי ואל איזה דבר היתה מגמתי שו"ת רמ"א יז. — וגם דבר לא בע"ח ודברים רוחניים: ופסקו תחבולותיך ושמו התלאות מגמתם עליך מוסרי הפלסופ' ג ה.  אחר הקדמות אחרות רבות אינם ממגמת העבור אלא מדעות אחרות ואתה לא היתה מגמת שאלתך סיבת המלאכה אלא איכות המלאכה לבד ומה שהיה מעלה קרובה אינה צריכה להקדמות אפרשנה לך ובזה לא נצא ממגמת הספר וכו' כי כל מגמה מן המגמות שרויה בפרק רמב"ם, העבור, בספ' ד"ח כג.  שם הזמן הרע מגמתו אל מעלת הוני אשר ספתה רמב"ע, תרשיש ט.  והתאמץ על סוסו והריצו, ודרך על קשתו חצו, וישם אל המערה מגמת חפצו ר"י חריזי, תחכמ' כה.  כי בתחלה ילך (יצר הרע) לפניו ומגמתו אליו והוא התאוה מלמד התלמיד', יתרו.  להשתדל בהשגת ההצלחה והתכלית האחרון למין האנושי אשר אל זה הוא מגמת הדת האלהית העקרים א ז.  ובהנשא רעיוניך אופני מגמתם ינשאו לעומתם עמנ', מחבר' יב.  הרפואה היא חכמה שכל מגמתה ליישר טבע האדם אל מבחר הבריאות מעשה טוביה, ארץ החדש' א א.



1 לא נתברר היטב מקור מלה זו ומשמ' בדיוק, ועי' הערה לקמן.

2 בקצת תרגומ' קדומים מלה זו חסרה.  ת"י מקבל אפיהן.  ולא נתברר מקורו.  רש"י ורי"ק אמרו שהוא מן יגמא ארץ, במשמ' שאיפה, ונראה כי זו היתה גם דעת ר"י חיוג, וכבר דחה סברה זו ריב"ג, ואמר שמגמה הוא מגזרת הכפולים, כמו מְשַׁמָּה, ודומה ללשון ערב' דַמּ ھَمّ הממת, במשמ' התכון, ומגמה ר"ל כַּוָנָה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים