א. מָגֵן

1, ש"נ, בכנ' מָגִנִּי, מָגִנֵּנוּ, מָגִנָּם, מ"ר מָגִנִּים, מָגִנּוֹת, מָגִנֵּי, מָגִנָּיו, מָגִנֶּיהָ, — א) כעין לוח גדול של נחשת וכדומ' יאחז אותו הלוחם בידו להגן על עצמו מפני החצים, Schild; bouclier; shield : מָגֵן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל שפט' ה ח.  כי שם נגעל מָגֵן גבורים מָגֵן שאול בלי משיח בשמן ש"ב א כא.  ושלש מאות מָגִנִּים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על הַמָּגֵן האחת מ"א י יז.  ויקח את כל מָגִנֵּי הזהב אשר עשה שלמה ויעש המלך רחבעם תחתם מָגִנֵּי נחשת שם יד כו-כז .  ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מָגֵן ישע' כא ה.  ערכו מָגֵן וצנה וגשו למלחמה ירמ' מו ג.  עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מָגֵן ולודים תפשי דרכי קשת שם ט.  כלם קהל רב צנה וּמָגֵן תפשי חרבות כלם יחזק' לח ד.  מָגֵן גבריהו מאדם נחו' ב ד.  והרמחים הַמָּגִנִּים והקשתות והשרינים נחמ' ד י.  אנשים נשאי מָגֵן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה דהי"א ה יח.  ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב וּמָגִנִּים  דהי"ב לב ה.  ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת הַמָּגִנּוֹת ואת השלטים אשר למלך דויד שם כג ט.  גאוה אפיקי מָגִנִּים איוב מא ז.  ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מָגִנָּיו שם יה כו. במקור נדפס 'שם ו ה כה'. — איש מָגֵן, איש מלחמה נשא מגן: ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מָגֵן משלי ו יא. — ובתו"מ: המגן הזה אפילו כל החרבות באות עליה היא עומדת כנגדן מד"ר בראש' מד.  לא בזיין ולא במגן אלא בתפלה ותחנונים פסיק' רבתי יח. — ובהשאלה במליצה, פלוני מָגֵן לפלוני, הוא שומר עליו ומונע ממנו כל צרה: אל תירא אברם אנכי מָגֵן לך בראש' יה א.  אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביי' מָגֵן עזרך דבר' לג כט.  אלהי צורי אחסה בו מָגִנִּי וקרן ישעי משגבי ומנוסי ש"ב כב ג.  מָגֵן הוא לכל החסים בו שם לא.  יי עזי וּמָגִנֵּי בו בטח לבי ונעזרתי תהל' כח ז.  נפשנו חכתה ליי' עזרנו וּמָגִנֵּנוּ הוא שם לג כ.  וצפן לישרים תושיה מָגֵן להלכי תם משלי ב ז.  כל אמרת אלוה צרופה מָגֵן הוא לחסים בו משלי ל ה. — ובמדר': אמר אברהם לפני הקב"ה רבש"ע לי נעשית מגן ולבני אין אתה נעשה מגן אמר לו הקב"ה לך הייתי מגן אחד וכו' אבל לבניך אני נעשה מגינים הרבה מד"ר שה"ש, כמגדל. —  מָגִנֵּי ארץ, גדוליה, המגינים עליה: נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מָגִנֵּי2 ארץ מאד נעלה תהל' מז י. — ובמדר': אמר לו הקב"ה (לאברהם) מנח לא העמדתי מגינים של צדיקים אבל ממך אני מעמיד מגינים של צדיקים מד"ר בראש' מד. — ב) °מָגֵן המלך וכדומ', צורת מגן שהוא כעין סימן לבעליו, Wappenschild; écussau : משל למלך שבנה דירה נאה והניח לצייר מגינו לפני כל חדרי הבית זולתי בית הכסא מקום  הטינוף תוספ' תענ' ג.. — ג) °מָגֵן דוד, צורת משֻלש בתוך משֻלש, שיש מאמינים כי היא היתה צורת מגנו של דוד: ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים מיכאל וגבריאל אכתריאל יה ה' צבאות עזריאל צדקיאל יהוז יה שרפיאל ה' ישמרך וסימן זה             3 (הנקרא מגן דוד) כתוב בכל מלאך ר"י הדסי, אשכל הכפר רמב. — ד) °שֵׁם מטבע, écu: ויעמוד המלך על העמוד וישבעו לו להיות לו לעבדים וכו' ואת העיר העניש בשלשה מאה אלף מגיני זהב עובר לסוחר יוסף הכהן, דה"י א 1506.  וידבר כמר אחד על לב הצרפתי אשר במגדל ויתנהו בידם ויתנו לו שנים עשר אלף מגינים וילכו לדרכם שם 1511.  וידבר עמו קאטונארו וישאל מאתו חמש מאות אלף מגינים ואת כל הכומרים ואנשי החיל אשר אתו שם ב, 1527.  ויקרא י' לרעב בכל מדינות איטליה בשנה ההיא ויקשה הקיסר את לבו לבלתי תת בר מציציליאה כי אם בתת שלשה מגינים בעד כל סאלמה היא משא גמל שם 1539.  והוא והגברת נ"ב מב"ח בנדבת לבם הוציאו שש מאות מגנים על הבנין שארית הנחלה רכו.    



1 מן גנן.  ובערב' מַגַנּ مَاجَنّ.

2 ת"י: תריסי ארעא, ולא נתברר כונתו.  וריב"ג אמר: ודע כי פעמים רוצים במלת מגן גדולי בני אדם ונכבדיהם וראשיהם כמו שנאמר כי לאלהים מגיני ארץ. ע"כ.  וכן ראב"ע ורד"ק.  אבל המליצה דחוקה כאן, ורש"י פרש במשמ' הגנה, היכלת להגן.

3 כאן יש מקום חלק בגוף הספר והמלים "הנקרא מגן דוד" סגורות בחצאי לבנה, ולא נתברר איזו צורה היתה במקום החלק, ואם המלים הסגורות בחצאי לבנה הן מהמחבר בעצמו או מהמעתיק כלב אפנדופולו, אך ממספר שבעה המלאכים נראה שבאמת היתה כאן צורת משֻׁלש כפול, ועכ"פ גם אם המלים הן מכלב אפנדופולו הן משנת רנ"ז.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים