1, קל לא נמצא.

—  פִע', מִגֵּן, אֲמַגֶּנְךָ, תְּמַגֶּנְךָ, —  א) מִגֵּן את פלוני בידי פלוני, נתנהו ומסרהו לו, überliefern; livrer à; deliver:  וברוך אל עליון אשר מִגֵּן צריך בידך (בראש' יד כ).  איך אתנך אפרם אֲמַגֶּנְךָ ישראל (הוש' יא ח). — ואמר הפיטן:  כשמיר ושית צרים ימגן, כצפרים עפות לעירו יגן (שהי"ח ליום ד).  יראי חטא נמאסו ונפסק העוגן, נבזזו חנויות מזוינות ואין מגין, פרחי ורבי ביד צרם מגן (בנימין בר"ח, מוס' יהו"כ, ברית כרותה). — ואמר המשורר על היגון:  שתה אחי והשקני עדי כי ביד הכוס יגון לבי אמגן, ואם אמות לעיניך מהרה תחיני כנגן המנגן (רמב"ע, ביואן לא, כ"י בודל'). — ב) מִגֵּן את פלוני דבר, נתן לו במתנה וכדומ', bewilligen; accorder; grant to:  תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תְּמַגְּנֶךָּ2 (משלי ד ט). —   ואמר המליץ בשתי המשמעות:  ואם ינגן, היגון ביד השמחה ימגן, ולשומעיו עטרת ימגן (ר"י חריזי, תחכמ' א).  רדף זמן בגד דעה כי הוא כמו אהב ואך בצר אויב מגנך, לכן רדף אחר אלהיך אשר מטוב גמילותיו עטרת מגנך (הוא, הענק ג קעו).