ב. מגן

1, ממנו א. מָגַן.



1 רק בעבר' במשמ' זו, וי"א שהוא הוא השרש שממנו המלה מָגן בארמ' ובערב' מג'אנא ﻣﺟﺎﻧﮫ , במשמ' חנם.

 

חיפוש במילון:
ערכים קשורים