ש"ז, מִדְבַּר, מִדְבָּרָה, מִדְבָּרָהּ, מ"ר מִדְבָּרוֹת. °מִדְבָּרִים, — ארץ לא מיושבת, לא נעבדת, שאין בה אדם, מקום מרעה, Wüste, Steppe; désert; desert : וימצאה מלאך יי' על עין המים בַּמִּדְבָּר על העין בדרך שור (בראש' יו ז).  וישב בַּמִּדְבָּר ויהי רבה קשת (שם כא כ).   הוא ענה אשר מצא את הימים בַּמִּדְבָּר ברעתו את החמרים (שם לו כד).  וינהג את הצאן אחר הַמִּדְבָּר (שמות ג א).  לשלח אתו לעזאזל הַמִּדְבָּרָה (ויקר' יו י).  המוליכך בַּמִּדְבָּר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים (דבר' ח יה).  ימצאהו בארץ מִדְבָּר ובתהו ילל ישמן (שם לב י).  ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה בַּמִּדְבָּר (ש"א יז כח).  והיין לשתות היעף בַּמִּדְבָּר ש"ב יו ב.  שוב לדרכך מִדְבַּרָה1 דמשק מ"א יט יה.  שם תבל כַּמִּדְבָּר ועריו הרס (ישע' יד יז).  נוה משלח ונעזב כַּמִּדְבָּר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה (שם כז י).  והיה מִדְבָּר לכרמל וכרמל ליער יחשב (שם לב יה).  יששום מִדְבָּר וציה ותגל ערבה וכו' כי נבקעו בַמִּדְבָּר מים ונחלים בערבה (שם לה א-ו).  זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי בַּמִּדְבָּר בארץ לא זרועה  (ירמ' ב ב).  ולא אמרו איה יי' המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו בַּמִּדְבָּר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם  (שם ו)).  פרא למד מִדְבָּר באות נפשו שאפה רוח (שם כד).  מי יתנני בַמִּדְבָּר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם ( שם ט א).  על מה אבדה הארץ נצתה כַמִּדְבָּר מבלי עבר (שם יא).  והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן הררים בַּמִּדְבָּר ארץ מלחה ולא תשב (שם יז ו).  מצרים לשממה תהיה ואדום לְמִדְבַּר שממה (יוא' ד יט).  ועתה שתולה בַמִדְבָּר בארץ ציה וצמא (יחזק' יט יג).  כענבים בַּמִּדְבָּר מצאתי ישראל (הוש' ט י).  אני ידעתיך בַּמִּדְבָּר בארץ תלאבות (שם יג ה).  יבוא קדים רוח יי' מִמִּדְבָּר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו (שם יה).   וישם מִדְבָּרָהּ כעדן וערבתה כגן יי' (שם נא ג).  וישם את נינוה לשממה ציה כַּמִּדְבָּר ורבצו בתוכה עדרים (צפנ' ב יג-יד).  הן פראים בַּמִּדְבָּר יצאו בפעלם משחרי לטרף (איוב כד ה).  להמטיר על ארץ לא איש מִדְבָּר לא אדם בו (שם לח כו).  ירעפו נאות מִדְבָּר וגיל גבעות תחגרנה (תהל' סה יג).  וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן בַּמִּדְבָּר הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת  (שם עח יט-כ).  ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר בַּמִּדְבָּר (שם נב).  תעו בַמִּדְבָּר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו (שם קז ד).  ישם מִדְבָּר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים (שם לה). — ושמות מארצות מִדְבָּר מיוחדים: מִדְבַּר סיני, מִדְבַּר פארן, וכו'. — ובתו"מ: הגוזל את חבירו או שלוה הימנו או שהפקיד לו ביישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת למדבר יחזיר לו במדבר (ב"ק י ו).   כל (מין חיה) שיש בישוב יש במדבר הרבה יש במדבר שאין בישוב (תוספתא כלא' ה ט).  אין מביאין תרומה מן הגורן לעיר ולא מן המדבר ליישוב (ירוש' דמאי א כא ד).  בדרך ילכו ולא בשדות ביישוב ילכו ולא במדבר בערבה ילכו ולא בהרים (שם סוט' ז כא ג).  אמר רב אמי ביישוב אסור (לעשות מלאכה ביו"ט שני) במדבר מותר (פסח' נב.).  טבת שבט ואדר מהלכת (החמה) במדבר שלא לייבש את הזרעים ( שם צד:).  אין מגדלין בהמה דקה בא"י אבל מגדלין במדבר שביהודה ובמדבר שבכפר עכו (ב"ק עט:).  בימי ר"ח בר אבא עלה גור אחד לא"י ולא הניח אילן עד שעקרו ועשו תענית והתפלל ר"ח וגעת אמו מן המדבר וירד לקולה (מד"ר בראש' לא).  הצביים במדבר הם ישנים אין דרכם ליכנס לישוב בני אדם (שם במד' ח).  עתיד המדבר להיות ישוב והישוב עתיד להיות מדבר (שם כג).  העולם הזה (שאחרי המות) דומה למדבר ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב אם אין אדם מתקן בישוב מה יאכל במדבר  (שם רות, באשר תמותי). — ומ"ר * מִדְבָּרוֹת: על ההרים ועל הגבעות ועל הימים ועל הנהרות ועל המדברות אומר ברוך עושה בראשית (ברכ' ט ב).  אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל (ב"ק ז ז). — ומ"ר °מִדְבָּרִים, ואמר הפיטן: הושיבה (את אֻמּת ישראל בצאתה ממצרים) בסוכה בארץ מדברים, והכניסה לחופה בחדרי חדרים, וענף עץ עבות ופרי עץ הדרים, וערבי נחלים וכפות תמרים (ר' יהודה, שחוה"מ סכות, יפה וברה). 

ישׁימון. — מאפליה. — נאות. —  ערבה. — ציה. — שממה. — שממון. — וההפך: יִשּׁוּב.