*, ש"ז, מ"ר מוּעָדִים, — שור הַמּוּעָד, שהועד בבעליו כי הוא רגיל לנגח, ואם לא שמרו בעליו והזיק משלם בדין ישראל נזק שלם, בנגוד לשור תם שמשלם חצי נזק:  שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו מועד לאדם ואינו מועד לבהמה מועד  לקטנים ואינו מועד לגדולים את שהוא מועד לו משלם נזק שלם ואת שאינו מועד לו משלם חצי נזק אמרו לפני ר' יהודה הרי שהוא מועד לשבתות ואינו מועד לחול אמר להם לשבתות משלם נזק שלם לימות החול משלם חצי נזק (ב"ק ד ב).  מה בין תם למועד אלא שהתם משלם חצי נזק מגופו ומועד משלם נזק שלם מן העליה (שם א ד).  איזה הוא תם ואיזהו מועד מועד כל שהעידו בו שלשה ימים ותם משיחזור בו שלשה ימים דברי ר"י ר"מ אומר מועד שהעידו בו ג' פעמים ותם כל שיהו התינוקות ממשמשין בו ואינו נוגח (שם ב ד).  שני שוורים תמים שחבלו זה את זה משלמים במותר חצי נזק שניהם מועדים משלמים במותר נזק שלם (שם ג ח).  אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו ג' פעמים (יבמ' סה.).  חמשה תמים הן ואם הועדו חמשתן מועדין (ב"ק טז.).