°, ת"ז, לנק' מוּסָרִית, מ"ר מוּסָרִיִּים, מוּסָרִיּוֹת, —  א) בעל חכמת המוסר:  וילמד חכמת המוסר מקלאסתאקס המוסרי (יוסיפון דף עט). —  ב) של מוּסר:  והצטיירות הדברים המוסריים מהמנינים (כוזרי ה יב).  וקיום התחלות החכמות העיוניות מהמוסריות והטבעיות מן הדבריות (שם).  והם מעט מהרבה מהחכמות הטבעיות והאלהיות והמוסריות (שם ג לט).