ש"נ, — עיר מוּעָדָה, ששם נועד העם לעצה וכדומ', בפרט ערי מקלט: אלה (הערים בצר וראמות וגולן) היו הרי הַמּוּעָדָה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה (יהוש' כ ט).