ש"ז, — מקום יתחבא בו אדם: והיה איש כְּמַחֲבֵא רוּחַ1 וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה (ישע' לב ב). — ובתו"מ: אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה (נדה ד ז). אמו ואשה אחרת ילדו שתי נקיבות במחבא ונישאו לשני אחים (תוספתא יבמ' יב ד). אמו ואשה אחרת ולהן שני זכרים וחזרו וילדו שתי נקבות במחבא ועמדו שנים הראשונים זה לקח אמו של זה וזה לקח אמו של זה (שם). שתי נשים של שני אנשים שלא ביכרו וילדו שני זכרים במחבא מת אחד מהן שני בכור לנחלה (שם בכור' ו ב). אמו ואשה אחרת שילדו שתי נקיבות במחבא ובאו אחיהן שלא מאותה האם ונשאום (יבמ' צט.). שתי נשים שילדו שני זכרים במחבא כותבין הרשאה זה לזה (ב"ב קכז.). — ג) *מקל עב שחבטים בו אילן הזית להשיר הזיתים: זית שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה וכו' ר' מאיר אומר משתלך המחבא (פאה ז ב). המחבא אעפ"י שאין לו בראשו ויש לו תחתיו (ירוש' שם ז כ.).