*, ש"ז, מ"ר מְחַבְּלִים, — כנוי לשֵׁדִים: מיכן שנתנה רשות למחבלים לחבל (מד"ר במד' יד). אין אומה בעולם כיוצא בהם וכו' אם נתקל אחד מהם בכולם או אם מחבלין באין ליגע באחד מהן וכו' כשהוא אומר ה' אחד נאכלין המחבלין מפניו (שם כ).