מַחֲבָק

°, ש"ז, — שה"פ מן חבק: מאיש בפה שוחק חולק בניבו, את נפשך תשמר אל תאמין בו, כי אם כאח דבק יהיה מחבקו, לך אז יהי טמון ארבו בקרבו (ר"ע פרנסיס, מתק שפת' 45).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים