מַחְבִּיר
° 1, ש"ז, מ"ר מַחְבִּירִים, — כמו °מְחַבֵּר: כי מחביר לשון הערב לא הביא דלת במשרתים תשו' תלמידי דונש 29. כי מאהבתו להקראות במחבירי פתרון ובמתקני ספר נשאו לבו להתעולל עלילות להכזיב מנחם בן סרוק תשו' תלמידי מנחם.
1 עפ"י לשון ערב' מו'לפ مولف, מן אלפ الف, במשמ' אסף וחבר יחד. ואולי נתחדש השם מחביר ומחבר במשמ' זו בזמן מנחם ודונש.