1, עול, ש"ז, עֻלֵּנוּ, עֻלֵּךְ, עֻלְּכֶם, עֻלּוֹ, עֻלָּם, מ"ר *עֻלִּים, עולין, —בד כבד של עץ או של ברזל יקשרו במוסרות בצואר הבהמה החורשת שתמשך בו את המחרשה וכדומ', Joch; joug; yoke: ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עֹל (במד' יט ב). ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בְּעֹל (דבר' כא ג). ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם עֹל (ש"א ו ז). — ובהשאלה, עֹל כבד, שלטון קשה של אדון על עבדו, בפרט של מלך על בני עמו, על עמים אחרים; הכביד עֻלּוֹ עליהם, מלך עליהם בקֹשי, הטיל עליהם מסים כבדים: אביך הקשה את עֻלֵּנוּ ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה וּמֵעֻלּוֹ הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך (מ"א יב ד). אבי העמיס עליכם עֹל כבד ואני אסיף על עֻלְּכֶם אבי יסד אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים (שם יא). קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עֻלֵּךְ מאד (ישע' מז ו). — נתן עֹל על צואר פלוני, שעבדו אליו, עשהו לעבד לו, העבידו עבודה קשה: ועבדת את איביך וכו' ונתן עֹל ברזל על צוארך עד השמידו אתך (דבר' כח מח). כי כה אמר יי' צבאות אלהי ישראל עֹל ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנצר מלך בבל ועבדהו (ירמ' כח יד). — נתן את צוארו בְעֹל מלך פלוני: והיה הגוי והממלכה וכו' אשר לא יתן צוארו בְעֹל מלך בבל בחרב וברעב אפקד על הגוי ההוא (ירמ' כז ח). הביאו את צוארכם בְּעֹל מלך בבל ועבדו אתו ואת עמו וחיו (שם יב). — פרק העֹל מעל צוארו, השתחרר מהעבדות: ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עֻלּוֹ מעל צוארך (בראש' כז מ). — ושבר את עֻלּוֹ, שחררו: כי מעולם שברתי עֻלֵּךְ נתקתי מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (ירמ' ב כ). א המה יחדו שברו עוֹל נתקו מוסרות (שם ה ה). שברתי את עֹל מלך בבל וכו' נאם יי' כי אשבר את עֹל מלך בבל (שם כח ב-ד). — שבר מטות עֻלּוֹ: אני יי' אלהיך אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהיות להם עבדים ואשבר מטות עֻלְּכֶם ואולך אתכם קוממיות (ויקר' כו יג). והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יי' בשברי את מטות עֻלָּם והצלתי מיד העבדים בהם (יחזק' לד כז). — הֵחֵת את עֻלּוֹ של פלוני, שחררו: כי את עֹל סבלו וכו' החתת כיום מדין (ישע' ט ג). — סר עֻלּוֹ: והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך וחבל עֹל מפני שמן שם י כז.  לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עֻלּוֹ מעל שכמו יסור (שם יד כה). — ובהשאלה, עֹל הפשעים: נשקד עֹל פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי (איכ' א יד). — נָשָׂא עֹל, נכנע, סבל מה שהֻטל עליו: טוב לגבר כי ישא עֹל בנעוריו (שם ג כז). — ובתו"מ: הטמאין שבעגלה העול של מתכת והקטרב וכו' הטמאין שבעגלה העול המצופה וכנפים העשויות לנוי וכו' כלים יד ד-ה.  הנוגע בעול ובקטרב בעין ובעבות אפילו בשעת מלאכה טהור (שם כא ב). כמה רחבו (של התלם) מלא העול השרוני דומה לעול של כרמים (תוספת' כלא' ב א). בעול שלא לעבודה הכתוב מדבר (ספרי במד' קכג). א"ר אבהו בעי מיניה מר' יוחנן משיכת עול בכמה א"ל כמלא עול (סוט' מו.). ודייני גולה אמרי כל שהעול כובשו לא הוי שיור כל שאין העול כובשו הוי שיור (ב"ב ט.). — ובהשאלה: למה קדמה פרשת שמע לוהיה אם שמוע כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך מקבל עליו עול מצות (ברכ' ב ב). כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות ועול דרך ארץ (אבו' ג ה). נושא בעול עם חברו מכריע לכף זכות (שם ו ו). ספרי מינים שמטילים איבה ושנאה וקנאה ועול דבבות עאכ"ו שימחו מן העולם (ספרי במד' טז). יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שתשבור ותשבית עולו של יצר הרע מלבינו (ירוש' ברכ' ד ב). אבותיך לא היה עליהם עול מלכות ואתם אף על פי שיש עליכם עול מלכות וכו' (שם שביע' ו א). — ואמר המשורר: והשתוממו כלם למען סר צלם ומקל את עלם גדולים וצעירים (תלמידי מנחם, לגבור בתעודה). היום כמה שנים עלך משכת וימין ושמאל איננה משרכת (יוסף אבן אביתור, אלהים אמץ אם, שער השיר 15). ואמרו מכבידי עלי כי סר מעלי צלי ואני ידעת גאלי חזק והוא לעשות יפליא (ר"א הלוי, ירושלם למוגיך). המר שב הדבש תחת לשונו ועול שם הענק על צוארונו (טדרוס הלוי, קטע כ"י גני', ב"ד שפירא). — ואמר המקונן: נשקוד נטל עול פורכינו ויתעב שי ערכנו (איכ' אשפתו, קינ'). — לפרה שהיו מבקשין ליתן עליה עול שתחרוש בשדה ולא היתה רוצה לצאת (גנזי שכט' א, גינצבורג 46). — *ומ"ר: אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע שני עולין אתה מטיל על בניך עול תורה ועול שעבוד גליות (תנחומ' ברכ' ה). — ובסהמ"א: ידיע להוי למר שהמסים והעולים שאנו דנים עליהם מתחלקים לפי הממון (מורפורגו, שמש צדקה, שו"ת ב, יו.). — ואמר הפיטן: סגלתי ראיתיך בכבליך בצעד עליך פשוטה מעיליך (סגלתי אימה, יוצ' שבת ד אחה"פ).