°, מוֹחִיִּי, ת"ז, לנק' מֹחִית, מוחיית, מ"ר מֹחִיִּים, מוחיים, — של המֹחַ, מטבע המֹחַ:  אז ירעשו המוחיים למצוקת הנפש ויכשל הכוח (אסף 26, כ"י מינכן).  ואם הכפיה מוחיית הנכון שינקה באליבורים (קאנון ג א ה ז).  ונבראה (גלגלת הראש)  נוטה אל הארך עם העגול כי מקומות צמיחת העצבים המוחיים מונחים בארך (שם א א א ב).  והמקרים המורים על עניניה בשתוף יש מהם מוחיים כמו ערבוב השכל והתרדמה וקפיאה ובלבול ומהם לבביים כמו בטול הנשימה (שם ג יג א יד).  — ובהשאלה, צביוני, מתחלף בדעותיו ורגשותיו,  wankelmütig, launisch; capricieux, inconstant; fanciful:  והיה האיש ההוא תם וישר רצוני החכם פארדו ז"ל הנזכר אכן מוחיי ומתחדש בדעותיו לא רצה להתמיד עוד בחבור (ל' די מודינא, פרשות הכסף, כ"י, REJ 1891, 83).