, ש"נ, בכנ' מִחְיָתֶךָ, — מה שנֹתן אפשרות לחיות, Lebenserhaltung; conservation de vie; preserving of life: כי לְמִחְיָה שלחני אלהים לפניכם כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ וכו' וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם (בראש' מה ה=ז). ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מִחְיָה (עזר' ט ט). ויפל מכושים לאין להם מִחְיָה כי נשברו לפני יי' (דהי"ב יד יב). — ואמר המשורר: בלי לשון ידבר צח ומרים קול ואין דובר, ומחיתו בתוך אשמן ומושבו בתוך קבר (ראב"ע, חידה, ראה דבר). — ובהשאלה: אשר אין בלעדיו, ברחמיו וחסדיו, שלחו לשרידיו, למחיה ומזורים (תשו' תלמידי מנחם, לגבור בתעודה). — ב) צרכי אכל נפש: וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מִחְיָה בישראל ושה ושור וחמור (שפט' ו ד). שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואני אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים וּמִחְיָתֶךָ (שם יז י). — ואמר בן סירא: דאגת מחיה תפריג נומה ומחלי חזק תפריע תנומה (ב"ס גני' לד א). — ובתו"מ: אמותיהן של כהנים מספקות להן (להרוצחים) מחיה וכסות כדי שלא יתפללו על בניהן שימותו (מכות ב ו). שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאים במדבר שאין בידינו מחיה לדרך (מכי' בשלח ב ג). שייר קרקע כל שהוא יש לו מחייה שייר אבנים טובות ומרגליות אין לו מחיה (ירוש' פאה ג יז ד). (האוכל מחמשת המינים מברך) על המחיה ועל הכלכלה ועל תנובת השדה וכו' וחותם על הארץ ועל המחיה (ברכ' מד.). וכי תעלה על דעתך שאברהם וכו' היה משלח אשתו ובנו מביתו ריקם בלא כסות ובלא מחיה (מד"ר שמות א). — ובסהמ"א: הבה ונצור את העיר הזאת בלא מלחמה כי כלתה מחייתם אולי יכלה אותם הרעב (יוסיפון, דף תפא). כי לא ישבור כל איש כי אם למחית ביתו (ספר הישר, מקץ). אם לא תוכל להפנות לעניני אחריתך מפני טרדתך בצורך מזונך ומחיתך בעולמך ועסקך בו (חו"ה, הפריש' ה). הספוק הוא הנהגת המחיה בלי יתרונות (מאזני צדק, אלגזלי 108). שהמלוה א"ל פרע לי כאן כי יודע אני שיש לך דבר המספיק לפרעון שלי ולמחייתך והלוה אמר אין כאן מה שיספיק לחובך כי אם למחייתי עד שאגיע לישוב (רמב"ן, טוחו"מ עג). בימי המלך דון גואן בן המלך אנריקי הוסיפו עוד עליהם והסירו מחייתם וגזרו עליהם גזירות קשות לכל הנשארים מהשמדות (שבט יהודה מט). — ואמר המשורר: ומיורקה ועיר מאלקה לא נשאר שם מחיה, והיהודים השרידים הוכו מכה טריה (ראב"ע, אהה ירד). ואמצאה אישים במצרים אין בם לאנשי היקר מחיות, ואעבור משם לדמשק אל עם אשר תעו כמו שיות (ר"י חריזי, תחכמ', שער נ). — ובמשמ' צרכי המחיה לאנשי הצבא: ופקידי המחיה בסמלנסק שמעו כי קרבו הרעבים לבוא וישלחו לקראתם המון עגלות נושאות בר ולחם ומזון (מא"ג, הצרפתים ברוסיה).
א. מִחְיָה