1, ש"ז, סמי' קְנֵה, כנ' קָנָהּ, מ"ר קָנִים, קְנֵי, קְנֹתָם, — א) גבעֹל חלול של סוף וגם במשמ' כוללת, קנה כמו קנים, Schilfrohr, Rohricht; roseau, cann(ai)e; reed, bed of reeds: והכה יי' את ישראל כאשר ינוד הַקָּנֶה במים (מ"א יד יה). והאזניהו נהרות דללו וחרכו יארי מצור קָנֶה וסוף קמלו (ישע' יט ו). והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לְקָנֶה וגמא (שם לה ז). תחת צאלים ישכב בסתר קָנֶה ובצה (איו' מ כא). — חַיַּת קָנֶה, חיה שמעונה בקנה וסוף: תכבדני חית קָנֶה תנים ובנות יענה (תהל' סח לא). — ובתמונה, קָנֶה רצוץ: הנה בטחת לך על משעת הַקָּנֶה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה (מ"ב יט כא; ישע' לו ו). קָנֶה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה (ישע' מב ג). — וקנה שעלול להֵרוֹץ: וידעו כל ישבי מצרים כי אני יי' יען היותם משענת קָנֶה לבית ישראל בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף (יחזק' כט ו-ז). — ב) קָנֶה של צמח הבשם, קָנֶה הטוב2, קְנֵה הבשם: ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וכו' וּקְנֵה בשם חמשים ומאתים (שמות ל כג). לא קנית לי בכסף קָנֶה וחלב זבחיך לא הרויתני (ישע' מג כד). למה זה לי לבונה משבא תבוא וְקָנֶה הטוב מארץ מרחק (ירמ' ו כ). ברזל עשות קדה וְקָנֶה במערבך היה (יחזק' כז יט). נרד וכרכם קָנֶה וקנמון עם כל עצי לבונה (שה"ש ד יד). — ג) קָנֶה של שבלת התבואה: והנה שבע שבלים עלות בְּקָנֶה אחד בריאות וטבות (בראש' מא ה). — ד) ובהשאלה קָנֶה של זרוע האדם: כתפי משכמה תפול ואזרועי מִקָּנָה3 תשבר (איוב לא כב). — ה) קְנֵה המנורה, עמוד המנורה וזרועה, Schaft, Arm; fût, bras; shaft, breaket: מקשה תיעשה המנורה ירכה וְקָנָהּ גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו וששה קָנִים יצאים מצדיה שלשה קְנֵי מנרה מצדה האחד ושלשה קְנֵי מנרה מצדה השני שלשה גבעים משקדים בַּקָּנֶה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בַּקָּנִה האחד כפתר ופרח כן לששת הַקָּנִים היצאים מן המנרה וכו' וכפתר תחת שני הַקָּנִים ממנה וכפתר תחת שני הַקָּנִים ממנה וכפתר תחת שני הַקָּנִים ממנה לששת הַקָּנִים היצאים מן המנרה כפתריהם וּקְנֹתָם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור (שמות כה נא-לו). — ו) קְנֵה הַמִּדה, קָנֶה ששמש למדידה בארך של שש אמות (כפולות)4, Masstav; règle; rule: והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וּקְנֵה המדה והוא עמד בשער וכו' וביד האיש קְנֵה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קָנֶה אחד וקומה קָנֶה אחד וכו' וימד את סף השער קָנֶה אחד רחב ואת סף אחד קָנֶה אחד רחב והתא קָנֶה אחד ארך וְקָנֶה אחד רחב וכו' (יחזק' מ ג-ז). מיסדות הצלעות מלו הַקָּנֶה שש מאות אצילה (שם מא ח). מדד רוח הקדים בִּקְנֵה המדה חמש מאות קָנִים בִּקְנֵה המדה סביב וכו' (שם מב יו). — ז) קָנֶה במשמ' מאזנים5, Wage; balance; scale: הזלים זהב מכיס וכסף בַּקָּנֶה ישקלו ישכרו צרף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו (ישע' מו ו). — ובתו"מ: המזנב בגפנים והקוצץ קנים וכו' ירחיק טפח (שביע' ד ו). המלקט וכו' עלי קנים ועלי גפנים (אינו צריך לבער) עד שישורו מאביהן (שם ט ו). (המוציא) קנה כדי לעשות קולמוס ואם הוא עב או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבבצים טרופה ונתונה באילפס (שבת ח ה). קנה של זתים אם יש קשר בראשו מקבל טומאה (שם יז ג). היתה (הקורה) של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת (עירוב' א ה). מחצלת קנים6 גדולה עשאה לשכיבה מקבלת טומאה ואין מסככין בה, לסיכוך מסככין בה ואינה מקבלת טומאה (סוכ' א יא). כיצד היו משיאין משואות, מביאין כלונסאות של ארז ארוכין וקנים ועצי שמן ונעורת של פשתן, וכורך במשיחה ועולה לראש ההר ומצית כהן את האור (ר"ה ב ב). שבעה קני מנורה מעכבין זה את זה (מנח' ג ז). בקנים ובקליחות חובטים אותו (את העמר) כדי שלא יתמעך (שם י ד). השוחט במגל יד בצור ובקנה שחיטתן כשרה (חול' א ב). ולא היה מכה באויב של נחשת אלא באבוב של קנה מפני שקולו ערב (ערכ' ב ג). בחצבים גדולים שנקבו שעורן מלא מיצה שנייה של קנה (כלים ט ח). השידה והתיבה והמגדל, כוורת קש וכוורת הקנים וכו' הרי אלו טהורין (שם טו א). מחצלת קנים ושל חלף טהורה (שם יז יז). מחצלת שעשה לה קנים לארכה טהורה (שם כ ז). יבא הכהן לראות את הבית, אפילו חבילי עצים ואפילו חבילי קנים (ר' יהודה, נגע' יב ה). נתן ידו או רגלו או עלי ירקות כדי שיעברו המים לחבית פסולים, עלי קנים ועלי אגוז כשרים (פרה ו ד). ואין מטבילין בטיט, באיזה טיט אמרו, בטיט שהקנה יורד מאליו (ר' מאיר, מקוא' ב י). מקום שאין קנה המדה עומד (ר' יהודה, שם שם). המרכיב קנה7 של מנורה חייב ושל ציידין8 פטור (תוספת' שבת יב יד). והוא עושה סולת מרבה והיתה עושה קנה זרת ושבלת זרתיים (שם מנח' ט ג). וקנה של שיבולת שהוא יתר על שלשה טפחים ושאר כל הנעקרין לא מטמין ולא מיטמאין ולא מיצטרפין (שם עוקצ' א ד). שעתידים ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב עד רוחב כ"ה אלפים קנים שיעורן ע"ה מיל (ספרי דבר' שטו). הקנים והאגין והוורד והאטדין מין אילן הן ואינן כלאים בכרם (ירוש' כלא' ה ח). עשרה דברים מביאין את האדם לידי תחתוניות, האוכל עלי קנים ועלי גפנים ולולבי גפנים (ברכ' נה.). לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהי קשה כארז (תענ' כ.). מה קנה זה עומד במקום מים וגיזעו מחליף ושרשיו מרורין וכו' (ר' יונתן, סנה' קה:). היה צור יוצא מן הכותל או שהיה קנה עולה מאליו ושחט בו שחיטתו פסולה (חול' טז:). חמשה דברים נאמרו בקרומית של קנה, אין שוחטין בה ואין מלין בה ואין מחתכין בה בשר ואין מחצצין בה שינים ואין מקנחין בה (שם שם). אפילו קנים של חצים9 לא חסרה ארץ ישראל (ר' לוי, מד"ר קהל', כנסתי לי). השבולת של חטים מתמר ועולה כמקל והקנה שלו ארוך, ועליו ארוכים ורחבים והשבולת בראש הקנה, והקנה מתגאה ואמר בשבילי נזרעה הארץ (מדר' תהל' ב יד). — *וקְנֵה מאזנים10: קנה מאזנים והמחוק שיש בהן בית קבול מתכות וכו' הרי אלו טמאין (כלים יז טז). ולא יעשה קנה מאזנים ארוך מצד אחד וקצר מצד אחד (תוספת' ב"ב ד ה). וקנה מאזנים של סריקות יש בו אונקיות ואין בו אונקלאות וכו' טמא (שם כלים ב"מ ב ד). נפש מאזנים תלויה באויר ג' טפחים וגבוה מן הארץ ג' טפחים וקנה ומתנה שלה שנים עשר טפחים (ת"ר, ב"ב פט.). — *ובמשמ' מַקֵּל, כלונסה, וביחוד מקל חלול: מחיצת הקנים אם אין בין קנה לחבירו שלשה טפחים כדי שיכנס הגדי הרי זו כמחיצה (כלא' ד ד). מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחברו שלשה טפחים (עירוב' א י). המוכר את השדה מכר את האבנים שהם לצורכה ואת הקנים שבכרם שהם לצורכו וכו', ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע וכו' אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצורכה ולא את הקנים שבכרם שאינן לצורכו וכו' בין כך ובין כך לא מכר לא את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ולא את השומירה וכו' (ב"ב ד ח-ט). נפל (הנכרי) לבור (של יין) ומדדו בקנה, התיז את הצרעה בקנה וכו' בכל אלו היה מעשה ואמרו ימכור (ע"ז ד י). כיצד הוא בודק, הגזבר יושב והקנה בידו, זרק את הגיד והקיש בקנה (מנח' ח ז). ועשרים ושמונה קנים (היו בשלחן) כחצי קנה חלול וכו' לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת (שם יא ו). קן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין, שבאשרה יתיז בקנה (מעי' ג ח). וקנה של עני שיש בו בית קבול מים ומקל שיש בו בית קבול מזוזה ומרגליות הרי אלו טמאין (כלים יז טז). שפופרת הקנה שחתכה לקבלה טהורה עד שיוציא את כל הככיי (שם שם יז). אכסדרה שנסדקה, טומאה בצד זה כלים שבצד השני טהורין, נתן את רגלו או קנה מלמעלן עירב את הטומאה (אהל' יא ב). מה הלשון אומרים, דק מקל זה, דק קנה זה (ר' יוחנן בן נורי, נגע' יא א). פשט ידו רגלו או קנה לבור לידע אם יש בו מים אינן בכי יותן, לידע כמה מים יש בו הרי זה בכי יותן (מכשיר' ה ה). קנה נעוץ בר"ה עשרה טפחים, המשתמש מתוכו לרשות הרבים ומרשות הרבים לתוכו חייב (רב חסדא בשם אשי, ירוש' שבת א א). יום שנתחתן שלמה לפרעה נכה ירד מיכאל ונעץ קנה בים והעלה שלעטיט וכו' וזה הוא כרך גדול שברומי (ר' לוי, שם ע"ז א ב). כשם שחולקין ביין כך חולקין בזמורות ובקנים וכו' אמרי דבי ר' ינאי קנים המחולקין שבהן מעמידין את הגפנים (ב"מ קג:). היתה נותנת לפניו קערה של גרישין ומכה אותו בקנה על ראשו (ר' יוחאי בר חנינא, מד"ר רוח, ויאמר לה בעז לעת האכל). — *ומליצה, דָּחָה אותו בקנה (רצוץ), פטר אותו בתשובה שאין בה ממש: רבי, לאלו דחיתה בקנה, לנו מה אתה משיב (תלמידי ר' שמלאי, ירוש' ברכ' ט א). זה דחית בקנה רצוץ, לנו מה אתה משיב (ר' שמלאי בשם תלמידי ריב"ק, מד"ר ויקר' ד). — *הושיט לפלוני בקָנֶה דבר קשה ומסֻבך עשאו לו כאלו הוא פשוט וקל11: כל מה שעמלתי שבע שנים בא זה והושיטו לי לי בקנה (אחד) (ר"ג, שם בראש' כ). דבר שנחבט בו הזקן וכו' ולמה את מושיטו בקנה (תלמידי ר' יהושע, שם קהל', טוב ארך רוח). — *וקנה במשמ' סרגל12: הלכה למשה מסיני שיהו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה (ירוש' מגי' א יא). — *וקנה של זרוע13, העצם העליונה שבזרוע: מאתים וארבעים ושמונה אברים באדם וכו', שלשים בפיסת היד, ששה בכל אצבע, שנים בקנה ושנים במרפק (אהל' א ט).14 — *וקנה במשמ' קנה הנשימה שבצואר האדם, Luftröhre; trachée; wind-pipe: מכר את הקנה15 (של בהמה גסה) לא מכר את הכבד, מכר את הכבד לא מכר את הקנה, אבל בדקה וכו' מכר את הקנה מכר את הכבד, מכר את הכבד לא מכר את הקנה (ב"ב ה ה). בא לו לגרה וכו' חתכה ונתנה למי שזכה בה והקנה והלב והריאה תלוים בה (תמי' ד ג). ושט מכניס ומוציא כל מיני מאכל, קנה מוציא קול וכו' (ברכ' סא.). אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה (ר' יוחנן, תענ' ה:). ודלמא פי קנה חוץ לקדרה הוה (רב אשי, חול' קיא.). עשרה דברים משמשין את הנפש, הושט למזון, והקנה לקול, וכבד לחימה וכו' (מד"ר ויקרא' ד). — ובסהמ"א: מה הגפן הזאת נסמכת על קנים כך ישראל נסמכין על התורה הכתובה בקנה (קטעי מדרש והגדה, גנזי שכטר א, 94). כך ראינו כי זה שאמרתם שכתב רבינו סעדיה גאון פיומי ז"ל קנה הוא שדחה בו את אפיקרוס (רב האי גאון, אוצה"ג יום טוב, 4). קנה בשם ונקרא בלשון ארם קני בשמא ובלשון יוו קלמן ארומטיקון ובלשון ערב קצב טיב (אסף, 66). עמק המלך, בית ריסא דמלכא, בית ריס אחד שהוא שלשים קנים שהיה מיוחד למלך לצחק שם (רש"י בראש' יד יז). אולי יודיעוני למה חסר מאור עיניו (של יצחק) ואל ידחוני בקנה של דרש (ראב"ע, שם כה לד). וקנה בושם הם הקנים הדקים כתבן האדומים הבאים מאיי הודו וריחן טוב (רמב"ם, כלי המקדש א ג). מלאכת המשיחה שמדברת על הנקודות והם שאין להם אורך ורוחב ורום ועל הזויות ועל הקנים (ר"י עקנין, ספר מוסר ג כא). קטלי קני, קוצצי קנים ומלקטי עצים (נמוקי יוסף על הרי"ף, סנה', וילנא, יא:). ובשביל זה הסכמתי לקרא בכאן חצי אלאכסון הארץ קנה16 אחד ובו אשער ואליו אתייחס מדת אלכסוני הכוכבים ומדת מרחקיהם ממרכז הארץ (ר"י הישראלי, יסוד עולם ג יז, נט.). ומדת הקנה הוא כמדת עובי חצי כדור הארץ (דוד גאנז, נחמ' ונעים ריט). (המרחק) עד עקמימת גלגל השמיני אשר בו כוכבים הנצבים תקועים, הוא בכדי תשעה עשר אלף ותשע מאות וארבעים וששה קנים (ר"ד מפריזנהויזן, מוסדות תבל, כא.). בקצה התחתון העגול תדבק הגרגרת אל הקנה Trachea הוא הצנור הארוך המחבר את הגרון אל הסמפונות ועל ידיהם גם כן אל הרואה (יצחק טובים, ספר הדיפתיריה, 17). — ואמר המשורר: בצאת גבור למלחמתו בשלח במקל יחריד אותו וקנה, ותעל צחנת חלל באפו כריח קנמן בושם וקנה, יפזר הון וישבור בר לכל חי בלי חומר ומאזנים וקנה (רמב"ע, תרשיש א, 25). כי נשארתי יחיד בלתם כקנה תוך מים ינוד (שם ז, 61). ותבטחי על טוב זמן בוגד והוא קנה מאד רצוץ ובו תשעני (ר"י חריזי, תחכ' יג, 138). וקנה להיות מוצא ערכו לרוח לעכור תמיד בתוכו, ושת מסך בפי קנה לסגרו בבלעו פן יבלע איש בעברו, וושט שם בתוך קנה מחוקה היות מעבר לכל אכל ומשקה (ר"י זבארה, בתי הנפש, שעשועים דודזון, 159-158). — °קְנֵי הכבד, צנורות הדם שבו: קני הכבד והן המזרקין שבו, שבהן הדם מתבטל (רמב"ם, שחיטה ו ח). — °קנים מתוקים, קנה צוקר, קנה דבש, שם צמח, Zuckerrohr; canne a sucre; sugar-cane17: דבש קנים גדל בארץ וכו' שהיה נוטף מן הקנים (רש"י, ש"א יד כה-כו). ביערת הדבש, בקנה הדבש וכו' ובלשון ישמעאל קורין לאותו דבש סוקר"א (הוא, שם שם כז). הקנים המתוקים שסוחטין אותן ומבשלין מימיהן עד שיקפא וידמה למלח, כל הגאונים אומרים שמברכין עליו בורא פרי האדמה ומקצתם אמרו בורא פרי העץ, וכן אמרו שהמוצץ אותם קנים מברך בורא פרי האדמה, ואני אומר שאין זה פרי ואין מברכין עליו אלא שהכל, שלא יהיה דבש אלו הקנים שנשתנה על ידי אור גדול מדבש תמרים שלא נשתנה על ידי האור ומברכין עליו שהכל (רמב"ם, ברכות ח ה). ורש"י כתב שיער היה קנה הצוק"ר והוא הדבש הנוטף מהם (ר"י אברבנאל, ש"א יד). (צוקקער) יעשה ממוח ושקוי איזה צמח או סוף אשר נקרא קנה דבש (צוקער ראהר) (ברוך לינדא, ראשית למודים א ז, ל.). — °קָנֶה, קְנֵה שרפה, קנה רובה, קנה רעם, רובה או תותח שיורים בו באבק שרפה, Gewehr, Kanone; fusil, canon; rifle, gun: קמ (לאלף הששי) 1380, הכומר ברטולס שוורץ חכם מופלג בחכמת אלקמייא"ה המציא הכלי זיינים המשחיתים הם קנים השריפה שקורין בל"א ביקש"ן (ר"ד גאנז, צמח דוד, תקכ"ח, נ.). רן 1490 וכו' וימהר המלך ויקח את קנה השריפה שקורין בל"א בויק"ש וירה את העורב וימיתהו (שם, נד:). רעד 1514 וכו' ומשם ירה אחד מהמורים בקנה שקורין ביקש על דוכס היינריך הזקן ומת (שם, נו.). די לו בכח התנועה המכה אל צדדי העבים ויסתער וכו' כמו שיקרה לקנה השרפה במלאותו אבק הפולבירה יותר מכדי שיעור הנהוג (טוביה כץ, מעשה טוביה, עולם הגלגלים כז, נו:). אבן שממלאים אותו בקנה השרפה וגפרית בנקל מתלהב להיותו מחובר מחלקים דקים ומפוזרים (שם, יסוד עולם ב, עב.). ויבוא כדור של אש מקנה השרפה הגדול שקורין קאנאן ויפול בבית שהיה דר שם אמ"ה ז"ל (ר"י עמדן, מגלת ספר, 8). ועוד ראיתי עליה אחת ארכה חמשים אמות ויותר ועשוית חדרים חדשים והכתלים המפסיקים הם קני שריפה וכל כלי משחית מסודרים בתכלית היופי (חיד"א, מעגל טוב, 32). והיה מונח שם כלי המשחית קנה השרפה שקורין ביקש (שו"ת פנים מאירות א פה). קנה רובה, ביכסע (בן זאב, מלון גרמני-עברי). והפריץ אשר אמר שכאשר יראה אותו יהרוג אותו בקנה שריפה היה ג"כ שם (בוחן צדיק, מכתב ד). אין לו כעת רק ה' ציי אדיר (קריגס שיפען) מעשרים עד שלשים קני רעם בכל אחת (ר"ש בלוך, שבילי עולם ב, ו.). גם ערמות עפר סביבה מהם יורו כדורים מפי קני רעם על האויב עת יצור עליה (שם שם, נ.). וגם חרשים חכמים לעשות קני ואבק שריפה (שם שם, ז:). כלי ברזל נשק אבק וכדורי עופרת אשר מפי קני שריפה יתמלטו (שם שם, ט.). בית התכת קני רעם (שם שם, י.). חרוצים בעבודת האדמה ומרעה הבהמה יותר מאחיהם אנשי ציד ומהירים לירות בקנה שריפה (שם שם, יט:). עשרים ספינות כל אחת מחזקת ארבעים קני רעם (קאנאנען) (שם ג, ח.). וירה איש איש בקנה אשר בידו עד רד היום (רמא"ג, הצרפתים ברוסיה, 44). נטה (רובספייר) לטרף נפשו בכפו על ידי קנה רובה (קלמן שולמן, דברי ימי עולם ד, 626). — °קְנֵה חבטה במשמ' מִשְׁקֶפֶת: הכלי המקרב את הדבר הרחק לעין הנקרא קנה הבטה מורכב מן שני מיני זכוכית הרמים ובולטים משני עבריהם (יאוועל, למודי הטבע, פט.). — °ובמשמ' חַרְטֹם, שפופרת החֹטם: בסוד הששי יבאו הרמשים בעלי שתי כנפים וכו' ומהם אשר להם קנה ארוך (זויג ריסעל) ומהם אין להם פה כלל (ברוך לינדא, ראשית למודים א ו, כד.).