°, ת"ז, לנק' מַחֲשָׁבִית, מ"ר מַחֲשָׁבִיִּים, מַחֲשָׁבִיּוֹת, —  של מחשבה, מה שהוא רק במחשבה:  והאחד המספר שהוא במחשבה אינו מתרבה מעצמו גם אינו אחד ראש המספר כי כאשר תקח אחד או גרמי או מחשבי כל זמן שהוא מתבודד ויעמד לבדו לא יהיה מספר ולא חשבון עד שיצטרף עם אחד (סהל בן תמים, פי' יצירה).  אך האחד האמת יאמר גם כן על שני פנים האחד מהם במחשבה והשני בפעל והמחשבי הוא האחד המניני אשר הוא שרש כל מנין ותחלתו (ר"י א"ח, חו"ה, היחוד ח).  כי בעל חכמת השיעור לא יוכל ללמד תלמידו השיעור המחשבי בתחלת ענינו אבל מלמד אותו השיעור המורגש המצוייר בצדו בצורות הרשומות (שם, חשב' הנפ' ג).  ןהמניעים אמנם יפעלו במשפט המחשבי בעבודת המדמה (הוא, כוזרי ה יב).  הכח המחשבי והוא כח שופט דן על דבר שראוי שיבוקש ועל דבר שראוי להתרחק ממנו וכו' אבל השומר המזכיר הנה ישמור מה שמאמין בו המחשבי והכח היצרי כשהשתמש בו המחשבי יקרא יצרי וכו' ההצטיירות בפני המח והיצרי באמצעותו והזכרון במאוחרו והמחשבי בכללו (שם).  הצורות הרוחניות המצטיירות באמצע המח מהרוח הנפשי בהכח היצרי תשיבהו מחשבי כאשר תשלוט בו (שם).  ויצוה אותו שלא יפנה אל השדים המחשביים והמתדמים ולא יקבלם ולא יאמין בם עד שיועץ את השכל (שם ג ה).  ותנקה הנפש מהבלבולים המחשביים והכעסיים והתאויים ( שם).  ואין הפרש בין שיהיה מניעו מבחוץ כמנוסת החי מחום השמש ולכתו למקומות המים כשימצא או בין שיהיה מניעו ציור מחשבי כי בהעלות על הלב הנאות וההפך אז יתנועע החי (ר"י חריזי, מו"נ ב ה).  מיני ההקשות והמלאכות ההקשיות והן על דרך כלל חמש אמיתיות ומחשביות שאפשר שאינן אמיתיות ומתעות ומספיקות ומדמות ( רש"ט פלקיירא, ראש' חכמה ב ה).  ומהשלמיות העיונים השכל העיוני והמעשה במה שגוזר ושלמות החלק המחשבי השכל המעשי והעצה הנכונה ואמיתת המחשבה (שם ג א).  והשלימיות המחשביים הם הכח המחשבי אשר בו יחשוב האדם בדברים שהם ברצון האדם ( שם).   ענין צלם כענין דמות והוא פעמים נופל על הצורה מורגשת וכו' ופעמים על הצורה שאינה מורגשת אלא צורה מחשבית (שרשי רד"ק, צלם).  והכח השלישי אשר מכחות הנפש כח המחשבי והוא אשר חושב ומקיש הדברים (ראב"ע, ספר העצמים). וכמו שהחוש בב"ח הוא דן על צורות מוחשים כן המחשבי בהם דן על עניני אותן הצורות אשר יוכלו אל המחשבי  ולא יוכלו אל החוש (קאנון א א ו ה).  כח המחשבי לא יצייר מחשבותיו כי אם באמצעות החוש ואם אלו המחשבות אינן גשמיות ( מנח' קנא' לר"י מפיסא 37).  הנפש הדברית חלק ממנה הוא הנשאר והוא השכלי וחלק ממנה שהיא המרגשת או נקרא אותה נפש מחשבית אשר תושרש מהטפה הזרעית היא נפסדת בהפסד המורכב ( שם 54).  יקשה לאדם לצייר חדוש דבר בפעל מבלי שיצייר אפשרותו קודם על מציאותו בפעל לא שיקדם אליו במציאות ואמת אותו אפשרות אבל היא קדימה מחשבית בלבד (ר"י אברבנאל, מפע' ה ד ג).  ותתחזק אז הכח הדמיונית לשתי סבות האחת לפי שניתרה מקשר הכח המחשבית ויצאה משלטונה וחולשת זו הכח המחשבית בחולה ובריא ( מ' אלדבי, ש"א ה ו).  וכשישתמש בו הכח המחשבי יקראוהו מתדמה (רשב"צ דוראן, מג"א, ח"י ד). הנה החכמים פירשו כי בציור יקדם אל הגוף נקודה וכו' רצונם בזה הנקודה המחשבית שאין בה לא אורך ולא רוחב ולא רום (אילימה לרמ"ק, עין כל, ד יא).  דבר מוחש הביא החוש המשותף אז אל הדמיון וממנו אל המשער המחשביי עד הכח המחזיק הצורות (ר"א מודינא, לב האריה א י).  כי השיר המחשבי הוא חכמה המלמדת לאדם בן דעת ערך והדכמת קולות רבים ומשונים (שלטי הגבורים ד).