מַחֲשֶׁבֶת, ש"נ, בכנ' מַחֲשַׁבְתּוֹ, מ"ר מַחֲשָׁבוֹת, מַחְשְׁבוֹת, מַחְשְׁבֹת, מַחְשְׁבוֹתַי, מַחְשְׁבוֹתֵינוּ, מַחְשְׁבֹתֶיךָ, מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, -בֹתֵיכֶם, מַחְשְׁבוֹתָיו, -בֹתָיו, מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם, -בֹתֵיהֶם, -בֹתָם, — א) מה שאדם חשֵׁב, ומה שיש בדעתו לעשות, Gedanke, Vorhaben; pensée, dessein; thought, purpose. מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ: וכל יצר מַחְשְׁבֹת לבו רק רע כל היום (בראש' ו ה).  כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מַחְשְׁבוֹת אונך (ירמ' ד יד).  הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מַחְשְׁבוֹתָם כי על דברי לא הקשיבו (שם ו יט)).  יעזב רשע דרכו ואיש און מַחְשְׁבֹתָיו (ישע' נה ז).  כי לא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם ולא דרכיכם דרכי נאם יי' כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם וּמֵחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם (שם ח-ט).  מַחְשְׁבֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת און שד ושבר במסלותם (בראש' ו ה).  פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם (שם סה ב).  מה גדלו מעשיך יי' מאד עמקו מַחְשְׁבֹתֶיךָ איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת (תהל' צב ו-ז).  מַחְשְׁבוֹת צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה (משלי יב ה).  תועבת יי' מַחְשְׁבוֹת רע (שם יה כו).  כי כל לבבות דורש יי' וכל יצר מַחֲשָׁבוֹת מבין (דהי"א כח ט). שמרה זאת לעולם ליצר מַחְשְׁבוֹת לבב עמך (שם כט יח). — וזממוֹ, כונתוֹ: וחשב מַחֲשָׁבוֹת לבלתי ידח ממנו נדח (ש"ב יד יד).  והמה לא ידעו מַחְשְׁבוֹת יי' ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה (מיכ' ד יב).  הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מַחֲשִָׁבָה (ירמ' יח יא).  ולא ידעתי כי עלי חשבו מַחֲשָׁבוֹת נשחיתה עץ בלחמו (שם יא יט).  אחרי מַחְשְׁבוֹתֵינוּ נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה (שם יח יב).  לכו ונחשבה על ירמיהו מַחֲשִׁבוֹת וכו' לכו ונכהו בלשון ( שם יח).  כי אנכי ידעתי את הַמַּחֲשָׁבֹת אשר אנכי חשב עליכם נאם יי' מַחְשְׁבוֹת שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה (שם כט יא).  לכן שמעו עצת יי' אשר יעץ אל אדום וּמַחְשְׁבוֹתָיו אשר חשב אל ישבי תימן ( שם מט כ).  כי קמה על בבל מַחְשְׁבוֹת יי' לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב (שם נא כט).  שמעת חרפתם יי' כל מַחְשְׁבֹתָם עלי ( איכ' ג סא).  והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מַחֲשֶׁבֶת רעה ואמרת אעלה על ארץ פרזות (יחזק' לח י-יא).  יי' הפיר עצת גוים הניא מַחְׁשְׁבוֹת עמים עצת יי' לעולם תעמד מַחְשְׁבוֹת לבו לדר ודר (תהל' לנ י-יא).  רבות עשית אתה יי' אלהי נפלאתיך וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אלינו אין ערך אליך (שם מ ו).  כל היום דברי יעצבו עלי כל מַחְשְׁבֹתָם לרע (שם נו ו).  יי ידע מַחְשְׁבוֹת אדם כי המה הבל שם צד יא).  לב חרש מַחְשְׁבוֹת און רגלים ממהרות לרוץ לרעה ( משלי ו יח).  הפר מַחֲשָׁבוֹת באין סוד ( שם יה כב).  רבות מַחֲשָׁבוֹת בלב איש ועצת יי' היא תקום (שם יט כא).  מַחֲשָׁבוֹת בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה (שם כ יח).  מַחְשְׁבוֹת חרוץ אך למותר (שם כא ה) גל אל יי' מעשיך ויכנו מַחְשְׁבֹתֶיךָ (שם יו ג).  מפר מַחְשְׁבוֹת ערומים ולא תעשינה ידיהם תשיה (איוב ה יב).  ולא יעמד כי יחשבו עליו מַחֲשָׁבוֹת (דני' יא כה).  יכתב להשיב את הספרים מַחֲשֶׁבֶת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים (אסת' ח ה).  ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מַחֲשַׁבְתּוֹ אשר חשב על היהודים (שם ג).  ישוב מַחֲשַׁבְתּוֹ הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו (שם ט כה). — ובתו"מ:אמר להם שמעון בן שטח (לחכמים) בעלי מחשבות אתם יבא בעל מחשבות ויפרע מכם (סנה' יט:).  אפילו שחטה שיאכל הנכרי מחצר כבד שלה פסולה שסתם מחשבת נכרי לעבודת אלילים (ר' אליעזר, חול' ב ד).  שאין המחשבה הולכת אלא אחר העובד (ר' יוסי זבח' ד ו).  עורות בעל הבית מחשבה מטמאתן וכו' ושל גזלן אין מחשבה מטמאתן רבי שמעון אומר חלוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן ושל גנב אין מחשבה מטמאתן רבי שמעון אומר חלוף הדברים של גזלן מחשבה מטמאתן ושל גנב אין מחשבה מטמאתן (כלים כו ח).  מחשבה שלא חשבה בעבירה ( רשב"ג, מד"ר בראש' צ).  משמת ר' יהושע פסקו עצות טובות ומחשבות טובות מישראל (ירוש' סוט' ט יז).  שהניחם (את הכלים תחת הצנור) בשעת קישור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו מר סבר בטלה מחשבתו ומ"ס לא בטלה מחשבתו (רב, שבת טז:).  אמר (משה)  לפניו רבש"ע יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה על ידי אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני (הוא', מנח' כט:).  דברים שהן באין במחשבה (ר"ש בן לקיש, ירוש' ערל' א ב).  כגון שנתן את הקומץ במחשבה (של פגול)  והלבונה בשתיקה (הוא, זבח' מא:).  קטן שהוא יכול לאכול כזית דגן פורשין מצואתו וממימי רגליו וכו' מפני שמחשבותיו רעות (ר' אבהו, ירוש' ברכ' ג ה).  (כתוב) ותאמר אלי תבוא וישכב עמה וכו' כביכול היה במחשבה הוא לבדו היה יודע שלא עלת על דעתה אלא בשביל להעמיד שבטים (הוא, שם סוט' ג ד).  בתחלה עלה במחשבה לבראת שנים ולבסוף לא נברא אלא אחד ( הוא, ברכ' סא). מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה (עולא, סנה' כו:).  מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה (רב אשי, קדוש' מ.). מחשבה שעושה פרי הקב"ה מצרפה למעשה מחשבה שאין בה פרי אין הקב"ה מצרפה למעשה (היא, שם).  שלשה דברים עלו במחשבה לבראות ואם לא עלו דין הוא שיעלו על המת שיסריח ועל המת שישתכח מן הלב ועל התבואה שתרקב ( פסח' נד:).  במחשבתו ניכרת מתוך מעשיו (ביצ' יט.).  ביום ראש השנה בשעה ראשונה עלה במחשבה (לברוא את האדם) בשנייה נתייעץ עם מלאכי השרת (מד"ר ויקר' כט).  אתה מוצא מתחלת ברייתו של עולם נולד מלך המשיח שעלה במחשבת עד שלא נברא העולם (פסיק' רבתי לג). — ובסהמ"א: והם (חכמי התלמוד) גם הם אומרים כי חמשה דברים עלו במחשבת להיות נוצרים (ראב"ע, הקד' ב לפי עה"ת). — ואמר המשורר: נחם רוכב ערבות, כי ראה את כל התועבות, וכל יצר המחשבות, רק רע כל היום (ר"י הלוי, סליח' יוה"כ, מי כמוך).  חניתות מחשבות שכלו מרוקים וקשתותי סעיף לבו דרוכים, ישו ערפי משנאיו בם הדוכים, ובמות כל גאון צריו דרוכים ( רמב"ע, תרשיש א סה).  לאנשי לבבות בני מחשבות בידם נעימות למחיתו בריאים ועיני סעפים עתידות מצפים (הוא, דיואן, כ"י בודל'). — ואמר החכם: המחשבה מראת האדם תראהו יפיו ודופיו (מוסרי הפלוסופ' ב יב).  ומשל: תחלת המחשבה סוף המעשה ( ר"י א"ת, כוזרי ג עג).  סוף מעשה במחשבה תחלה (שלמה הלוי, לכה דודי, ערב' לשבת). — °שטן המחשבה: ואם יבא שטן המחשבה להראות לו העול על הארנבת באשר היא מאכל לצבועים והזבוב לעכביש ישיב עליו השכל ויגער בו (ר"י א"ת, כוזרי ג יא).