מַטְבֵּחַ

ש''ז, – כמו טֶבַח, הֶרֶג כללי: הכינו לבניו מַטְבֵּחַ בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים (ישע' יד כא).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים