*, ש"נ, מ"ר מְטוֹטָלוֹת, —  א) דבר בצורת רמון וכדומ' עשוי ממתכת או בגד, ותלוי בחוט ומדלדל למטה:  פרח היוצא מן העריס רואין אותו כאילו מטוטלת1 תלויה בו כנגדו (כלא' ו ט).  האולר והקולמוס והמטוטלת2 והמשקולת והכורים והכן והכנה (כלים יב ח).  לא יצא גמל במטוטלת3 לא עקוד ולא רגול וכן שאר כל הבהמות (שבת ה ג).  לא יצא גמל במטוטלת התלויה בחטרתו שתיכנס בו הרוח (תוספתא שם ד ג).  (אסור למכור לעכו"ם) בנות שוח בפטוטרותיהן ואצטרובילין במטוטלותיהן ולבונה (ר' יוחנן, ירוש' ע"ז א ה). —  ב) °חלק מכלי הנחשת למדידת גבה השמש:  וסובבת במקומה כדרך שעושין את המטוטלת4 הנקרא עצאדה באיצרולוב שצופין בה גבהה של חמה (תשו' הגא', הרכבי כח).