*1, ש"ז, — מחילה וסליחה, Verzeihung; pardon: כל המבקש מטו מחברו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים (ר' יוסי בר חנינא, יומ' פז.). — ומצוי בסהמ"א: מעתה נא ומטו ובקשה ומר ידינני לטובה ויחשבה לי צדקה (שאל' יעבץ א לג). הנני משתטח לפני עצמותיו הקדושים של כל אחד מהם ומבקש ממנו מטו ומחילה אל נא ישת עלי אשם (הקד' גדולי תרומה). — ובשבוש, מטוי במקום מטו: זאת ועוד אחרת כי זה המשיב (לחברו שחרף אותו) בקש ממנו מטוי ורצה לפייסו בפני הקהל (יקותי' בר"ש, בשו"ת ר"י לאטש).