פְּקוֹקֶלֶת
*, פְּקוֹקֶרֶת1, ש"נ, — סעיף, קנוקנת, פרק קטן מן הפרקים שאבר בגוף מסתעף ומתחלק בהם: שעל הכסלים זה חלב שבין פקוקרות שהוא מחטט אחריו כל מקום שהוא ונוטל (ר' יוסי הגלילי, תוספת' חול' ט יד). אשר על הכסלים, זה החלב שבין הפקוקלות (רבי עקיבא, ספרא ויס ויקרא, דיבורא דנדבה, פרשתא יד).
1 [בארמ' שבמד"ר בראש' עח: האי פקוקלתא דגידא שריא. מקור השם לא נתברר; אמנם ברור כי פקוקרת או פקוקלת היא צורת הכפלה במשמ' ההקטנה, כדֻגמת מטוטלת, פטוטרת (עי' שם הערה), קנוקנת, שפופרת מן מְטִיל, פָּטוֹר, קָנֶה, שׁוֹפָר וכדו', ועל כן אין לגזור גם פקוקלת, פקוקרת משרש או מפעל, אלא משם עצם במשמ' קָנֶה או סעיף. ועל כן נראה שעקר המלה פְּקוֹקֶרֶת ברי"ש, כהפוך הגאים של פרורקת, כלו' פרק קטן.]