מַטְוֶה

ש"ז, — מה שנִטְוָה, Gesponennes; filê; web: וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מַטְוֶה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש (שמות לה כה). — ואמר המליץ: כי ערום נברא (האדם) הצטרך אל האריגה להיות לו כסות בקרה, ותחת האריגה מלאכת המטוה וזולתה כמו התפירה (רש"ט פלקיירא, המבקש ל).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים