מִטּוּט

*, ש"ז, – שה"פ מן מטט: הא למדת שמלוי ריביות מתמוטטין והולכין מן העולם מיטוט1 זה איני יודע מה הוא (תוספתא ב"מ ו יח).


1 כך בכ"י א"פ, ובנדפס: מטמוט, עי' זה.

חיפוש במילון:
ערכים קשורים