מִטְמֵט

*, פ"י, — כמו הֵמִיט, לא נמצא.

—  נִתפ', *נִתְמַטְמֵט, יִתְמַטְמֵט: מאי נתמעט נתמטמט (ערוב' פ:). —  ובסהמ"א: ותכניס הקורות בלא חפירה בכותל כדי שלא יתמטמט כותלי בעת חפירה (רמב"ם, שכנים ח ט).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים