מִטְמַע

°1, ש"ז, מ"ר מִטְמָעִים, בכנ' מִטְמְעֵיהֶם, —  מה שנטמע בתוך דבר: להפרישׁה (את המשפחה שנטמעה) ולהרחיקה ולברר ספק מטמעיהם מי נטמע מי לא נטמע (רש"י קדוש' עא.).



1 בארמ' בתרג' ותלמוד: מטמעא, מטמוע.

חיפוש במילון: