מִטְמַע
°1, ש"ז, מ"ר מִטְמָעִים, בכנ' מִטְמְעֵיהֶם, — מה שנטמע בתוך דבר: להפרישׁה (את המשפחה שנטמעה) ולהרחיקה ולברר ספק מטמעיהם מי נטמע מי לא נטמע (רש"י קדוש' עא.).
1 בארמ' בתרג' ותלמוד: מטמעא, מטמוע.
°1, ש"ז, מ"ר מִטְמָעִים, בכנ' מִטְמְעֵיהֶם, — מה שנטמע בתוך דבר: להפרישׁה (את המשפחה שנטמעה) ולהרחיקה ולברר ספק מטמעיהם מי נטמע מי לא נטמע (רש"י קדוש' עא.).
1 בארמ' בתרג' ותלמוד: מטמעא, מטמוע.