1, ש"ז, בכנ' מִכְרָהּ, מִכְרָם, — א) כמו מחיר, מה שאדם משלם בעד דבר שהוא קונה, Preis; prix; price: ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מִכְרָם2 רק אין דבר ברגלי אעברה (במד' כ יט). — ב) שה"פ, כמו *מְכִירָה, Verkauf; vente; sale: אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מִכְרָהּ3 בטח בה לב בעלה (משלי לא י-יא). — ג) הַדָּבָר הנמכר: והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מֶכֶר ומוכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם (נחמ' יג יו). — ובתו"מ: מעשה בביתוס בן זונין שעשה שדהו מכר על פי ר"א בן עזריה (ר' יהודה, ב"מ סג.). היתה כתובתה מנה ומכרה שוה מנה ודינר במנה מכרה בטל (כתוב' יא ד). שום הדיינין שפיחתו שתות או הוסיפו שתות מכרן בטל רשב"ג אומר מכרן קיים (שם ה). מרבין על השכר ואין מרבין על המכר (ב"מ ה ב). היה חייב לו מעות וכתב לו שדהו במכר כל זמן שהמוכר אוכל פירות מותר (ירוש' שם ה ג). לא שנו (שקונה בשטר לבד) אלא בשטר מתנה אבל במכר לא קנה עד שיתן לו דמים (קדוש' כו.). שני בתים זה לפנים מזה שניהם במכר שניהם במתנה אין להן דרך זה על זה כל שכן חיצון במתנה ופנימי במכר חיצון במכר ופנימי במתנה (ב"ב סה.). הילך מנה על מנת שתחזירהו לי במכר לא קנה (רבא, קדוש' ו:). במתנה בקש ליתנו לו ולמה כתב לו בלשון מכר כדי לייפות כחו (רב אשי, ב"ב נא.). — *אֶבֶן הַמֶּכֶר, האבן שמעמידים עליה עבדים למכירה: נכנס המלך לביתו ונטל בניו ובנותיו והעמידן על אבן המכר באותה שעה ידעו שאין בידו כלום (ספרי דבר' כו).