1, ש"ז, סמי' מִכְרה, — מִכְרֵה מֶלַח, מקום שֶׁכּוֹרִים בו המלח, Steinsalzgrube; mine (de sel); rocksalt mine: כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול וּמִכְרֵה מלח ושממה עד עולם (צפנ' ב ט). מִכְרוֹת זהב, פחמים, שמן אדמה וכדומה, נהוג בדבור העברי בא"י וכבר השתמשו בו הרבה בספרות החדשה.