°, ש"נ, —  שה"פ מן מָלַט, במשמ' יציאת העובר מבטן אמו: אם תכנס ההרה בזמן קרוב מזמן הלידה ותחוש כבד בשפל הבטן תחת הטבור וכו' הנה אין בין זה ובין המליטה כי אם מעט (קאנון ג כא א יז). —  ובמשמ' הראשונה של הפעל מלט, המָּלט אדם על נפשו:  הנה אחר שהכל היה תלוי בביאת לוט אל צער היה צריך לשמש בכל אופן המהירות להשכים עם ההמלטה ולזרז בפעל המליטה עצמו לילך בזריזות (ר"ש פפנהיים, יריע' שלמה א ד).