מִלְעֵיל

° 1, — הטעמת הקול על האות שלפני האחרונה במלה מן המלים, penultima: ח' בטעם מלעיל (מסורה בראש' ג י). אפס לא כמקרה מלרע מלעיל כי המלים המשוכים מלעיל משיכתם סמוכה לתחלתם (מנחם, ערך אפן). דע כי לא יקרה מקרה מלעיל ומלרע כי אם במלה משלש אותיות ומעלה ויקרא הטעם מלעיל ומלרע יש מלים אשר הם ראשונים והם הנקראים מלעיל ויש אשר הטעם באות השני והוא הנקרא מלרע ונגזר השם מענינו מלמעלה ומלמטה ונמצא הטעם מלעיל ומלרע מצטרף על משקל רבים (תשו' תלמידי מנחם על דונש 52). ואולם השין (של שַׁעַר) הוא בדרך השערים המעטים וזה יקרא מלעיל ופתרון מלעיל נפילת השוכן השני והעמדת הראשון וכו' ואין במלת שער בין העין והריש נח נעלם או נראה ולא במכתב ולא במבטא כמו אין בין הדלת והשין במלת חדש שוכן נח וזה פירוש מלעיל (ראב"ע, ספר הנקוד לר"י חיוג). ופעם תהיה המלה מלעיל ופעם מלרע (הוא, ספר השם). ותחלת מה שיפסיד במקצב השיר ענין אלה השני נחים ויניח המלעיל והמלרע וישוב אוֹכלה ואָכלה שוה (ר"י א"ת, כוזרי ב עח). לבלתי שום אור לחשך ומתוק למר ומלעיל מלרע ומלרע מלעיל ולהכיר בדבר פה (רי"ק, הקד' ספר זכרון).



1 מלה ארמ', ופרושה מלמעלה: חד מלעיל וחד מלרע (ירוש' ר"ה ב ה).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים