—   קל לא נמצא.

—  נִפע', נִמְלַץ, נִמְלְצוּ, —  נִמְלְצוּ דבריו, היו מתֻקים וערבים:  מה-נִמְלְצוּ לחכי אמרתך מדבש לפי (תהל' קיט קג). —  ואמר המליץ: ומה נמלצו לחיך דברי חכמים האומרים כי הצורות כצל עומד על מים תמיד נגרים (רש"ט פלקיירא, המבקש יא). —  והפיטן אמר:  שכן דודי בתוך חיקי, חנון חנן לקול זעקי, לבי עלץ בעוד נמלץ לחכו צופי וייני (ר"י נג'ארה, יכסוף לבי).

—  הִפע', °הִמְלִיץ, —  א) תִּרְגֵּם:  ויבארו הכהנים את ספרי התורה ואת שאר ספרי המקרא כ"ד ספרים וימליצום מלשון הקדש ללשון יונית (יוסיפון, פרק יז). ויצו המלך לקרות באזנו את אשר המליצו אחד אחד מהם (שם).  כי הלך (אלעזר הכהן) אל מצרים בימי תלמי להמליץ אליו את ספרי הקדש (שם יח). —  ב) °באר ופרש:  ויען המלך והשרים שמענו דברי חידותיכם אך תמליצו פשר דבריכם ונשמע (יוסיפון, פרק ג). —  ג) °דִּבֵּר במליצה, ביפי הלשון:  ודברי (האשה) התקועית וזולתה שהמליצו דבריהם להנעימם ולהכניסם בלבות בני האדם (ר"ש ארקוולטי, ערוג' הבשם כח). —  ד) °הִמְלִיץ מאמר, השתמש בו בדרך מליצה לענין מהענינים:  וכבר המלצתי על זה מאמר דוד ברוך יי' יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה על דרך באורו של ר' זירא וכו' (הגה' קול יהודה להכוזרי ג יא).  וכמו שהחכם ספורנו המליץ על כיוצא בזה מאמר הכתוב חבורות פצע תמרוק ברע (נפוצות יהודה ה). —  ה) °הִמְלִיץ בעד פלוני לפני פלוני, דבר טובות עליו:  כי חלילה להוציא דבה רעה על השופטים כאשר באמת לא נודע לי בבירור ואין להמליץ בשום המלצה בעדם (שו"ת חות יאיר קלו).  וכל מורי בית הספר המליצו בעדי ולא הועילו כלום (אגר' יל"ג ט).

—  פִי', °מִלֵּץ, —  כמו המליץ משמ' א:  שמחי מאד עלצי, טוב מענה תמלצי, כי יש ארוכה לצירך ומזוריך (ישראל בר משה, יונה איך תרבצי, פזמ' תימנ').

—  פֻע', °מֻלַּץ, —  כמו נִמְלַץ:  וביאור זה הוא שלא נסתפק במלאכת השיר לדבר בלשון מדוקדק כמו שנעשה זה בשאר הדברים המודיעים כונת אומריהם אבל גם שיהיה הדבור בו בלשון מולץ ערב וקצר (רי"ק, שקל הקדש).