מֶלְצַר

1, ש"ז, — פקיד ממֻנה על הכלכלה וכדומ', Proviantmeister; économe; steward: ויאמר דניאל אל הַמֶּלְצַר אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פת בג המלך וכו' ויהי הַמֶּלְצַר נשא את פת בגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים (דני' א יא-יו). — ומצוי בסהמ"א: הביאו הקב"ה (את שלמה) לארץ עמון ובא לעיר המלוכה שמה משכמם והיה עומד ברחוב העיר משכמם ומלצר המלך שר הטבחים שעושה ומבשל מאכל המלך בא לקחת מה שצריך לעשות למלאכתו ומצא שם את שלמה עומד שם ולקח אותו וכו' אחר איזה ימים אמר לו (שלמה) שיבשל למלך מאכלים כמנהגו כמו שהוא היה אומן גדול באלו המאכלים ונתרצה לו המלצר והוא עשה ובשל מעדני המלך וכשאכל המלך אותם המטעמים שהביאם המלצר וטעם אותם התבשילין שאל המלך למלצר מי בשל אלו המאכלים וכו' ובא (שלמה) לפני המלך ואמר לו אם רוצה אתה להיות לי מלצר ואמר הן ושלח את המלצר מלפניו ושם אותו במקומו לבשל לו כל מאכליו ויהי אחר הדברים האלה ראתה אותו בת מלך עמון שמה נעמה ואמרה לאמה שרצונה לקחת את האיש הזה המלצר לבעל וכו' ואמרה אינני רוצה אלא זה המלצר (מעשה בשלמה המלך, ביהמ"ד ילינק ב). והאלהים נתן בלב אדוננו המלצר וכו' לשמוע אל זעקתי אשר התנפלתי לפניו ובאתי עם אדוננו המלצר לכפר טאנקיללי' להציע דברים וכו' ואח"כ בא המלצר ברוכבי ומרי לבב לעשות נקמה בהם (זכרונ' יוסלמן משנ' רעט, REJ 1888, Janv. 88). וששאלת על אדות המלצר2 המושל עלינו וכו' ועתה נהפך הגלגל שירד המלצר מממשלתו (מרדכי ב"מ שלד). אל תתן מטעמים אחדים לכלם וכו' ואם מלצר שים מטעמים לכל איש כאשר אהב (אסף ב, ח ד).



1 לא נתברר מקור מלה זו, אם היא בבלית או אין, ולא מהות משרת המלצר, אך לפי הענין נראה שהוא הממֻנה על הכלכלה.

2 נ"א: אדון.

חיפוש במילון: