*, פ"ע, מְמַלְמֵל, מְמַלְמְלִין, — כמו מִלֵּל, ובפרט בכונה של לגלוג וזלזול: שהיו ליצנים שבאותו הדור ממלמלין בפיהם ומפריזין באצבעותיהם ואומרים החזון אשר הוא חוזה וגו' (ר' יצחק, מד"ר קהל', אין אדם שליט).