*1, ש"נ, מ"ר מַלְקוֹת, — המכות שהפושע לוקה על פי בית דין וכדומ', Geisselhiebe; coups de fouet; lashes: מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב מלקות ארבעים (מכות א ג). מלקות תורה ארבעים חסר אחת אומדין אותו אם יש מלקין אותו ואם לאו אין מלקין אותו (ירוש' נזיר ד ג). שפחה חרופה במה היא קונה את עצמה לפוטרה מן המלקות ולבא עליה מן האשם (ר"ש בר יצחק, שם קדוש' א א).