ש"ז, —  מה שאדם לֹקֵחַ מחברו, בפרט בכח הזרוע, שַׁלָל, שְׁבִי:  ויקחו את כל השלל ואת כל הַמַּלְקוֹחַ באדם ובבהמה ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת הַמַּלְקוֹחַ ואת השלל אל המחנה (במד' לא יא-יב).  שא את ראש מַלְקוֹחַ השבי באדם ובבהמה וכו' וחצית את הַמַּלְקוֹחַ בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה (שם כו-כז).  היקח מגבור מַלְקוֹחַ ואם שבי צדיק ימלט כי כה אמר יי' גם שבי גבור יקח וּמַלְקוֹחַ עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע (ישע' מט כד-כה). —  ואמר הפיטן:  יריביה אעניק שבי ומלקוח, כהניה ומרקחיה אשר רקחה רקוח (סליח' י'  בטבת, אז בבוא יום פקודתי). —  והמשורר אמר:  מכתב היה לבי שביו, דעי נתן את מלקוחו (רמב"ע, דיואן סה, כ"י בודלי').