מֶלְקָחַיִם, ש"ז, בכנ' מַלְקָחֶיהָ, — כלי כעין צבת לקחת בו דבר, כמו הפתילה מהנר, גחלים מהמוקד, וכיוצא בזה, Zange; pinces; tongs: וּמַלְקָחֶיהָ (של המנורה) ומחתתיה זהב טהור (שמות כה לח). וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מַלְקָחֶיהָ ואת מחתתיה (במד' ד ט). והפרח (של המנורה) והנרת וְהַמֶּלְקָחַיִם זהב (מ"א ז מט). ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה בְּמֶלְקָחַיִם לקח מעל המזבח (ישע' ו ו). — ובתלמ': מסמר שהוא מוציא בו את הפתילה ומלקחיים שהוא ממעך בו הפתילה (תוספת' כלי' ב"מ א ח).