ש"ז, —  המטר האחרון שבסוף ימות הגשמים בארץ ישראל, Spätregen; pluie de l'arrière-saison; latter rain:  ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה וּמַלְקוׂשׁ ואספת דגנך ותירשך ויצהרך (דבר' יא יד).  ויבוא כגשם לנו כְּמַלְקוֹשׁ יורה ארץ (הוש' ו ג).  וימנעו רבבים וּמַלְקוֹשׁ לוא היה (ירמ' ג ג).  הנתן גשם ויורה וּמַלְקוֹשׁ בעתו (שם ה כד).  ויורד לכם גשם מורה וּמַלְקוֹשׁ בראשון (יוא' ב כג).  שאלו מיי' מטר בעת מַלְקוׂשׁ יי' עשה חזזים ומטר גשם יתן להם (זכר' י א).  באור פני מלך חיים ורצונו כעב מַלְקוֹשׁ (משלי יו יה).  ויחלו כמטר לי ופיהם פערו לְמַלְקוֹשׁ (איוב כט כג). —  ובתו"מ:  יורה במרחשון ומלקוש בניסן (ספרי דבר' מב).  מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה (שם).  יורה בכסליו ומלקוש בניסן וגשמים באמצע (מד"ר ויקר' לה).  אם זרעת ביורה אל תעמוד במלקוש (תנחומא חיי שרה ז). —  ואמר הפיטן:  הנם ימים המבורכים, יורה ומלקוש באדם פורכים, כח תת באביבים רכים (ראשון אמצת, מוס' פרש' החדש). —  והמליץ אמר:  לך חכמה לך רוח יתרה לך דעה לך בינה וערמה, ורוחב יד כמו יורה ומלקוש ורוחב לב כבין מזרח לימה (ר"י אבן חסדאי, הלצבי חן).  פער (הגן) שפת צמא אלי מלקוש שַׁחַק עדי שָחַק למול בכיו (רמב"ע, דיואן עז, כ"י בודל'). —  ומ"ר:  רביבים ורסיסים וחזיזים וטלים, מלקושים ושעירים ונוזלים (ראב"ע, אגר' חי בן מקיץ).  עזרה בצרות את לבד מלכנו, וכו' ולראות טובך זכנו, הורד גשמינו ומלקושינו (ר' מסעוד, היום דרשנוך, סמא"צ). —  ובמליצה בהשאלה:  למלקוש פה פערו, ובדברו נחרו, ומפניו עצרו, במלים כל שרים (מנחם ב"ס, לגבור בתעודה).  יבכו צמאיה עלי ענן אשר פיהם למלקוש יערף פערו (רשב"ג, בימי יקותיאל).  יחלו פני אל חי חסידיו וישאלו חסדיו ואל מלקוש רצונו ייחלו (ר"י הלוי, יחלו פני אל).  פני אריה וענוָתו כענו כמותו אין בישראל לפניו, ועבים פערו פיהם למלקוש שתי ידיו וכל יחל לפניו (רמב"ע, תרשיש א קעה).  אנשי לבב שמעו לי, ופערו פיכם למלקוש שכלי (ר"י חריזי, תחכמ' ג).