מַמְזֵרוּת

*, ש"נ, א) סגולת הממזר: כדי שלא אתן את עיני באשה אחרת ונמצאו בניו1 באין לידי ממזרות (ר"א, נדר' כ:). גירי צדק היו (הכותים) מתחילתן מפני מה הם אסורים מפני הממזרות ושאינן מיבמין את הנשואה (ר' ישמעאל, מס' כותים ב). שאין תלמוד לומר אטהר אתכם אלא אפילו מן הנתינות ואפילו מן הממזרות (ר' יוסי, תוספת' קדוש' ה ד). כשהוא אומר מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם ולא מן הממזרות (ר' מאיר, קדוש' עב:). לא יחלל חילולים עושה ואין עושה ממזרות (ר' סימאי קדוש' סח.). איזוהי אלמנת עיסה כל שאין בה לא שתוק ממזרות ולא שתוק נתינות (ר' יוחנן, כתוב' יד:). (בא מעשה לפני חכמים ולא היו יודעים) אם שלשה עשר מן (החדש) הראשון ושבעה עשר מן האחרון וכו' ובקשו ליגע בוולד משום ספק ממזירות (ירוש' יבמ' ד יא). (התקין ר"ג הזקן שלא יכול הבעל לבטל את הגט אלא בפני האשה או השליח) שלא תבוא לידי ממזירות (ריש לקיש, שם גיט' ד ב). סבורה שלא ביטל (את הגט) והוא ביטל והיא הולכת ונישאת בלא גט ונמצאו בניה באין לידי ממזרות (שם). — ובסהמ"א: ולענין ממזרות אשת ישראל מישראל אחר בין באונס בין ברצון הוולד ממזר (הלכ' פסוק' לר"י גאון, עריות). — ואמר המליץ: והכסף מטהר כל ממזרות והוא כל מום יכסה (רש"ט פלקיירא, המבקש טז). — ב) שֵׁם הקבוץ, ממזרים: הרי שבא על נשים הרבה ואינו יודע לאיזה בא וכו' נמצא האיש נושא בתו והאיש נושא אחותו והעולם נתמלא ממזרות2 (ר"א בן יעקב, תוספת' קדוש' א ד).



1 במס' כלה רבתי: בניי.

2 בגמ' (יבמ' לז:) ממזרין.

חיפוש במילון: