מְמַשְׁמְשָׁן
*, ת"ז, — מי שהוא רגיל למשמש בידיו בכל דבר, לנק' מְמַשְׁמְשָׁנִית: אמר (הקב"ה) לא אברא אותה (את האשה) מן הראש וכו' ולא מן הלב שלא תהא קנאתנית ולא מן היד שלא תהא ממשמשנית1 ולא מן הרגל שלא תהא פרסנית וכו' ולא (בראתי אותה) מן היד והרי היא ממשמשנית שנאמר ותגנוב רחל את התרפים (ר' לוי, מד"ר בראש' יח).
1 בקצת כ"י משמשנית.