1 עי' הערה לקמן.

2 השבעי' קראו כנראה דמשק במקום ממשק, ותרגמו Δαμασϰὸς ἐϰλελιμμένη, ר"ל דמשק תעזב, תחרב. אך אין מקום כאן לדמשק כלל. מתרגום עקילס לא נשמר לנו כלום. אבל בזמן הירונימוס כבר היתה מלה זו כתובה כמו שהיא בנסחה המסורה, והוא העתיק אותה כצורתה mamasac, ואמר כי בעברית יאמרו כך ליבש וחֹרב ולכן תרגם siccitas, והעיר כי תרגום השבעים טעה מפני שהמלה ממשק היא כמעט כמו דמשק. אגב אנו למדים מדבריו כי בזמנו היו היהודים, או לפחות רבותיו, קוראים מַמשק במם פתוחה. ומה שאמר כי בעבר' ממשק הוא יבש וחֹרב רגלים לדבר שהוא שמע זאת מרבותיו היהודים כך, ואין להכריע אם היתה בידם קבלה או מסברת עצמם פרשו כך. יונתן תרגם משׁמט מלוחין (ע' ערך חרול), וזה דומה קצת להשבעים. הפשיטא: דאחבלת נצבתהון, ואין להכריע אם זה תרגום של ממשק או של מלה אחרת שהיתה בנוסחת הפשיטא במקום ממשק. ריב"ג גזרוֹ מן משק ביתי, ופרשוֹ במשמ' שליטה, אמר וז"ל: ובן משק ביתי וד'ו לזומ ביתי אי אלמלאזמ לה אלחאכם פיה,  ומנה קיל למנבת אלשׁוב ממשק חרול לכת'רה וג'דאנה פיה ולקלה מפארקתה לה, ע"כ, — ובעבר': הוא השוקד על ביתי המושל בו, וממנו נאמר למקום שיצמחו בו הקוצים ממשק חרול מפני רבוי מציאותו בו ומעוט הפרדו ממנו. רש"י פרש: השמעת קול כמו משק גבים וכו' ממשק חרול השמעת קול חרולים הגדילים שם מאין עובר והן נוקשין זו על זו ומשמיעות קול. ע"כ. רד"ק בפרושו הביא הפרושים המתחלפים, ובהשרשים הביא עוד בשם אביו פרוש ממשק במשמ' עזיבה, כמו התרגום. וכך רֹב החדשים, וקצתם החליטו כי הנסחה נשתבשה.