מַן

1 — מלה שלא נתברר פרושה: ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר ישב עולם לפני אלהים חסד ואמן מַן2 ינצרהו (תהל' סא ז-ח).



1 עי' הערה לקמן.

2 כך הנוסחה המסורה. וסברו רֹב הקדמונים וגם החדשים כי הוא במשמ' הזמנה, כמו וימן, והוא צווי חסר כמו צַו, והכונה הזמינה חסד ואמת שינצרוהו. אך דחק המליצה גלוי לעין. קצת החדשים הגיהו כן, וכל זה אינו מרפא הכתוב. והנה קרוב הדבר כי זו מלה יתרה ואולי היא כפל משֻבש מן המלה כן שבפסוק שלאחרי זה, אך לפי הנוסחה המסורה, ולפי ההקבלה עם חציו הראשון של הכתוב: ישב עולם לפני אלהים, נראה כי בחציו השני נצרכה כמו"כ מלה שתהיה במשמ' מֻשג של תמידות, שחסד ואמת ישמרו עליו לעולם, ועל כרחנו אנו צריכים להחליט כי משמ' זו טמונה בהמלה מַן, ולאמר שהיא מלת הטעם כמו גַּם, רַק. בשאר הלשונות האחיות אין להמלה מַן משמ' זו, אך עלינו לאמר כי היא נסתעפה בלשון עברית בלבדה למלה זו, ואולי היה זה דבור המוני, שלא השתמשו בו בלשון הספרותית.

חיפוש במילון: