מְנַגֵּן

ש"ז, מ"ר מְנַגְּנִים, — מי שיודע לנגן, מי שאומנותו בכך Musiker, musicien, musician: ועתה קחו לי מְנַגֵּן והיה כנגן הַמְנַגֵּן ותהי עליו יד יי' (מ"ב ג טו). — ובמדר': דוד ראש למנגנים שלמה ראש לבונים נבוכדנצר ראש למחריבים (ר' ברכיה, מד"ר אסת' א).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים